הרגע בו הבנתי תובנה גדולה בשישי בערב

אתמול בקידוש שישי המשפחתי, נאספנו כולנו סביב שולחן השבת הערוך מכל טוב.

אבא החל לברך ואני, ששמעתי את הקידוש כבר כמעט 2,000 פעמים במהלך חיי, הקשבתי לברכה והבנתי אותה בפעם הראשונה:

בפעם הזו כאשר הקשבתי לברכת הקידוש נמלאתי התרגשות גדולה. חשבתי על המשמעות של הברכה ועד כמה המילים שנבחרו עבורה מדויקות, מלמדות אותנו סוד גדול ואינן מקריות:

וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה:
וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות

(מתוך קידוש שישי)

לאלוהים אנחנו מייחסים את הכל-יכול, הוא בורא יש מאין, הוא ברא את העולם.

יחד עם זאת, הברכה שאנחנו מתבקשים לברך מדי שישי איננה מתמקדת בבריאה! הברכה מתמקדת קודם כל ולפני הכל ב*עשייה*.
פעמיים בתחילת ברכת הקידוש מופיע הפועל: עשה.

לא כתוב שאלוהים 'יצר'. לא כתוב שאלוהים 'ברא'. כתוב פעמיים "מלאכתו אשר עשה". ובנוסף, לאחר מכן מופיעה, שוב, המילה "לעשות".

ואני חשבתי לעצמי אתמול, כמה נפלא הוא המסר שאנחנו מעבירים לעצמנו בכל קידוש מחדש. בכל שישי ושישי מחדש אנחנו מברכים ומזכירים לעצמנו את הדבר החשוב: שאלוהים עשה.
שאלוהים הכל-יכול הזה, שיכול להגיד וכבר ייווצר משהו, שיכול לברוא אדם יש מאין. שיכול הכל הכל. האלוהים הגדול והענק הזה - עשה.

מה כל כך מרגש במילה לעשות?

לעשות זה לפעול, זהו ביטוי לאקטיביות. לעשות זה לממש, להגשים, לגרום לקיום של משהו ולהגשים אותו. אלו הן חלק מההגדרות הקיימות לפועל 'לעשות' ברחבי הרשת.

וזה נפלא בעיני.

כי בריאה מיוחסת רק לבורא הכל יכול. אך עשייה, אקטיביות, הגשמה של חלומות ושל עצמנו - מיוחסת לנו, לבני האדם.

עשייה היא רלוונטית לכל אחד ואחת מאיתנו. אנחנו, שיכולים ומסוגלים לעשות. אפילו לעשות הרבה ואפילו להגשים את חלומות שלנו באמצעות עשייה אקטיבית!

מהות הבריאה היא עשייה. ואת העשייה, שאפשרית עבורנו בני האדם, אנחנו מקדשים בכל שבוע ושבוע מחדש.

איזה שיעור גדול השיעור הזה. בשביל לעשות, אינני צריכה להיות אלוהים. אני צריכה ויכולה להיות בת-אדם שחיה חיי עשייה. וזה כשלעצמו מאפשר לי להתפתח, לגדול, לייצר ולמצוא את הניצוץ האלוהי בתוכי, בכל פעם מחדש.

מלא את פרטיך כאן עכשיו ואשמח לחלוק עמך תובנות ומאמרים מעניינים נוספים

הלה אשר

ע״י הלה אשר
עוזרת למנהלים ואנשי מפתח לשפר את איכות החיים שלהם ע״י יישום מודל פרקטי ומוכח לשיפור הביצועים.

להגיב על עידית לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 comments on “הרגע בו הבנתי תובנה גדולה בשישי בערב”

מאמרים אחרונים

ספטמבר 25, 2020
איך אנשים מצליחים, מצליחים להצליח?

[הקובץ להורדה כאן] מכיר את המשפט? "אם אתה לא תגשים את החלומות שלך, אז מישהו אחר ישכור את שירותך כדי להגשים את החלום שלו" מצליחנים לא חיים עם התפיסה של חיים 'מתגלגלים' - "מה שיוצא - אני מרוצה". הם חיים בתחושת אחריות גדולה לממש את הפונטנציאל שלהם, לנצל את המתנה הענקית של החיים שהם הגיעו […]

יולי 21, 2020
מה חלמת להיות כשהיית ילד ואיך זה קשור למי שאתה היום?

אחד הזיכרונות המתוקים שלי מגיל 5 הוא שאני עומדת על המרפסת, מוציאה את הרמקולים הגדולים של הרדיו-טייפ הענק כלפי חוץ, מחברת מיקרופון ושרה. שעות. היו לי קלטות עם פלייבקים של כל מני שירים ידועים, לחלקם חיברתי מילים משלי. ודמיינתי לעצמי שכל השכנים ששומעים וצופים בי הם הקהל שלי בבית האופרה. אני זוכרת עד כמה הייתי גאה בעצמי. המחשבות שהיו לי בראש זה שכל […]

יולי 1, 2020
מזיע בדרך להגשמת המטרות והיעדים שלך?

באחת מהפגישות שלנו הוא הביא לי את הספר: המיתוס של סיזיפוס. ואמר לי: "הלה, את תראי שאנחנו עוד נעשה דברים גדולים יחד. רק קחי בחשבון שאני סיזיפוס. אני מגיע לפסגה, סוחב את הסלע, קשה לי, אני מזיע, מזיע. מגיע לפסגה, חווה ניצחון לכמה רגעים. אבל אז הסלע מתגלגל למטה. אני רץ אחרי הסלע, מנסה לעצור […]

מאמרים נוספים

הרמוניה

הרמוניה

מיטבית בין תחומי החיים שתאפשר לעצמך יותר

pluscopyrightcross linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram