תראה, דינוזאור!

היום במאמר נדבר על הבכירים המעצבנים האלה שלא מרוצים, אבל בקטע אלגנטי.

מה זה אומר להיות לא מרוצה בקטע אלגנטי?
ובכן, בוא נצלול פנימה ותגלה בעצמך…

[אגב, בסוף מחכה שאלה לאמיצים בלבד!]

+++

גם השבוע, בשיחה הקבועה שלי עם שלומי, הוא סיפר לי כמה הוא לא מרוצה.
הוא לא מספיק את כל מה שהוא רוצה. הוא לא משיג את כל מה שהוא רוצה.
והוא רוצה

זר לא יבין זאת:
שלומי לא שייך לקטגוריית הבכירים ש”לא עושים”.

להיפך!

הוא משכים קום, כל יום, כבר מעל 40 שנים. הוא לא מפסיק ללמוד. הוא מנהל עשרות עובדים ופרויקטים. במקביל. הוא מקפיד על תזונה. ועל כושר. כוח ופילאטיס.
וביחס לגילו – הוא יודע שהוא גם נראה “לא רע”.

אבל הוא לא.
לא מרוצה.
מההישגים שלו.
מהימים שלו.
מניהול היומן שלו.
מהעובדים שלו.

אבל הוא “לא מרוצה” מתוחכם כזה. מאופק כזה. מחונך כזה. ג’נטלמן.

ואיך נראה מנכ”ל “לא מרוצה”-ג’נטלמן-מתוחכם?

הוא לא מהמנכ”לים האלה שירימו את הקול על העובדים, או על הספקים. לא. מה פתאום! הוא אדם נערץ כזה. אהוב כזה. עליו נאמר “ומצאת חן בעיני אלוקים ואדם”.
התברך השלומי שלנו!

אז מול מי הוא לא מרוצה??! [אתה בטח שואל]
ובכן.. הוא לא מרוצה מול עצמו.

בסופו של כל יום הוא מעלה את עצמו לוועדת שימוע.
והוועדה הזו? היא הוועדה הכי קשוחה ומורכבת שאפשר לעמוד בפניה.
כי הוא גם יו”ר הדירקטוריון וגם חברי הוועדה.

כבר שנים, שלא משנה לו עד כמה הוא משדרג ומשתדרג, מתקדם, מתפתח, מייצר תוצאות פנומנליות כמעט בכל מרחב חיים >> הוא לא מרוצה.

אני מודה, זה מחרפן אותי.

הוא יודע להעריך ולהעריץ אחרים.
הוא יודע להגיד מילים טובות על אחרים.
הוא יודע לפרגן לי בכל שבוע מחדש, כמאמנת שלו. עף עלי!

אבל על עצמו?
וואוו כמה קשה לו להגיד על עצמו מילים טובות!
[חנטריש אחד. אני יודעת שאתה קורא את המאמרים שלי :)]

תבקש ממנו להגיד מה הוא לא הספיק, מה הוא לא עשה טוב, מה הוא עשה גרוע.
וואלה, הוא יורה עליך בשפע!

תבקש ממנו להגיד על עצמו כמה מילים טובות על השבוע החולף?
זה כאילו מישהו לקח את המפתח, נעל לו את הפה עם סורג ובריח, וזרק אותו לים…

קנו על הגב באמצע המדבר

שני חברים מגיעים לכפר של בדואים באמצע המדבר.
כבר כמה שבועות שהם הולכים במדבר, האינסופי, עם קנו על הגב.
הקנו כבד להם.

והם מזיעים..
אבל הם מזיעים בצורה כזו, שרק מי שהזיע פעם כהוגן,
יכול לדמיין איך אגלי הזיעה שלהם זורמים מ-ל-מ-ע-ל-ה עד ל-מ-ט-ה!

ולמרות כל הזיעה הזו – הם לא מוותרים עליו.
הם סוחבים את הקנו על הגב, למרות שהם לא ראו מקור מים כבר ימים רבים!.

כשהם הגיעו לכפר הקטן, אחרי שהתושבים השקו אותם למחייה. שאלו אותם תושבי הכפר:
“למה אתם הולכים עם קנו על הגב באמצע המדבר?!”

וזוג החברים מספר לתושבי הכפר:

“עד לפני כמה חודשים חיינו בכפר, ממש לא רחוק מהמדבר. הכל היה טוב ויפה.. אבל יום אחד, הגיע שיטפון שהרס וחירב את הכל!
אנחנו היחידים שניצלנו מהשיטפון. רק בגלל שבזמן השיטפון בדיוק היינו על הקנו!”

ומאז?

מאז הם לא מורידים את הקנו מהגב…

לכולנו יש סיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו

אתה יודע…
אולי זה נראה לנו תמוה שאנשים הולכים כל-כך הרבה זמן עם קנו כבד על הגב, רק בגלל ש”פעם קרה איזה משהו”…

אבל אם נחשוב על זה לרגע, ונהיה באמת כנים עם עצמנו, אז כולנו הולכים עם קנו על הגב.

ואיך נולדו הסיפורים הללו?
כי פעם קרה לנו משהו, שגרם לנו לפתח אסטרטגיית התנהגות או חשיבה מסוימת.

והאסטרטגיות האלה?
ובכן… מדובר בכל מני אסטרטגיות שעבדו לנו פעם. ממש כמו הקנו.

דינוזאורים כאלה ששייכים ללפני 30-40 ואפילו 50 שנים!

אבל מי קבע שאנחנו חייבים להסתובב עם הקנו הזה על הגב עד עצם היום הזה?!

+++

אצל שלומי, המנכ”ל האהוב עלי, נולדה מתישהו אסטרטגיה שגרמה לו להיות “לא מרוצה” מעצמו באופן קבוע.

האם האסטרטגיה הזו שירתה אותו?
כן.

איך?
היא גרמה לו להיות לא-מסופק תמידית. ולכן לרצות יותר > לעשות יותר > להשיג יותר > וחוזר חלילה.

אז אם האסטרטגיה הזו שירתה אותו, מה הבעיה?
כי היום, בעולם החדש, הוא כבר רואה ומרגיש את המחירים של האסטרטגיה הזו. ושלומי כבר לא מוכן לשלם אותם. אין לו מנוחה! אין לו רגע דל במחשבות. שום דבר לא מספיק לו. והוא לא מסוגל להגיד על עצמו מילים טובות.

הוא לא נוכח בשום מקום. הוא מסמן V על משהו – ומיד רץ לפרויקט הבא.
והחיים שלו נראים לו כמו פרויקט אחד גדול שלא נגמר.

כשהוא משיג 200 >> הוא רוצה 400.
כשהוא משיג את ה-400 >> הוא רוצה 700.

זה כמו בור ללא תחתית.

ואתה חושב שלמרות כל ההישגים וההצלחות שלו שלומי מאושר?
חשוב שנית 😉

+++

ולפעמים, ממש כמו שזה קרה לשלומי – קורה גם לנו נס.

משהו מתעורר אצלנו בפנים.
ואנחנו רוצים אחרת.

הנס הזה גורם לאזניים שלנו להיות כרויות בפתיחות לידע חדש.

ואז…
מגיע הרגע שבו אנחנו מוכנים להסתכל על עצמנו, בלבן של העיניים, ולהתמודד עם הסיפורים האלה, שאנחנו סוחבים על הגב.

אנחנו מחליטים, למרות הגיל שלנו, שלא מתחשק לנו להיות דינוזאורים בעולם מתקדם שה- GAME CHANGER שבו זה ידע חדש.

ואנחנו מחליטים להפוך את האימון על הסיפורים שלנו לשריר.
לדרך חיים.

ועכשיו, לשאלה החשובה שכתבתי לך עליה בתחילת המאמר:

מה הקנו שאתה סוחב איתך על הגב?

אם אתה חושב שאתה מספיק אמיץ להסתכל לעצמך בלבן של העיניים – אני מחכה לתשובה שלך.

בשורות טובות וימי שקט.
אמן.

הלה
אשת הסוד של הבכירים

אם אתה בכיר שנמצא בעמדת מפתח, ואתה חושב שהגיע הזמן שלא תישא את האלונקה הזו לבד – יש לי עבורך שיחה סודית במתנה.

נ.ב

1.

פרקים חדשים בפודקאסט שלי: סודות של בכירים [סש”ב], עכשיו באוויר! לחץ כאן להאזנה.

2.

פתחתי קבוצת ווצאפ, שקטה, למאזיני הפודקאסט. בקבוצה אני מעלה את התהליך מאחורי הקלעים, מעדכנת בפרקים החדשים ובהמשך יהיו פעילויות ייחודיות למאזיני הפודקאסט.

3.

אם אתה בכיר שנמצא בעמדת מפתח, ואתה חושב שהגיע הזמן שלא תישא את האלונקה הזו לבד – יש לי עבורך שיחה סודית במתנה.

4.ויש לי גם מדריך במתנה עבורך- מדריך להפחתת סטרס לבכירים ופה אתה מקבל אותו. ויש גם בונוס למי שמוריד את המדריך.