"יש לי בחוץ רכב יוקרה שקניתי ברוב טימטומי ואני הולך למכור אותו"

אביב גפן הוא גוש של לב, שכל חייו חלם לחנך לאהבה. ופתאום בגיל 47, בזכות תהליכים שהוא עושה עם עצמו [וגם בזכות איזה דבר קטן ובלתי נראה ששיתק את העולם] – הוא מארגן את המחשבות ואת התפיסות שלו קצת אחרת.

רק שהפעם, במקום להטיף לאהבה - הוא עושה אהבה, מחדש.

 

+++

כשרחל, מאומנת אהובה שלי, שלחה לי את הכתבה [שמצורפת בסוף העמוד]. יום אחרי ששמעתי את אמא מספרת לאבא על אותה כתבה בדיוק - הבנתי שקורה פה משהו ששווה להקדיש לו תשומת לב.

אז השקעתי 15 דקות וצפיתי בה. ואני מודה שירדו לי דמעות.

 

+++

יושב לו אדם בן 47 שכולנו מכירים אותו ואת דעותיו הכנות ומדבר בפתיחות על הופעה שקיים באמפי-שוני, לבד בלי קהל, בזמן שכל העולם היה בבידוד בבתים. אביב מספר שבאותה הופעה, בשידור חי, הוא מקדיש שיר לתושבי בני ברק המבודדים ואומר: "עזבו את בני ברק, הם לא אשמים, הם מאמינים באלוהים – אני מאמין בגוגל. והשיר הבא מוקדש להם בימים הלא פשוטים האלה".

הוא מסיים את ההופעה ורואה על הצג של הפלאפון שלו למעלה מ-420(!) הודעות. כולן מתושבי בני ברק: "תודה שאתה רואה אותנו" הם כותבים לו. הוא קורא הודעה הודה ודמעות זולגות מעיניו.

בסביבות 4 בבוקר, הצוות "מקלף" את אביב הבוכה מהמדרגות ושולח אותו הביתה. ובעודו מספר את זה למראיינת דנה ווייס, הוא שוב בוכה, הפעם מול המצלמות..

"על מה בכית אז ועל מה אתה בוכה עכשיו?" שואלת דנה.

 

ואביב עונה: "כי שנים לימדו אותנו לשנוא את האחר.. הוא דתי .. הוא חילוני.. הוא שונה ממני. ואפילו אני הייתי כבר חייל במשחק הזה".

 

"הייתי חייל במשחק הזה"

זה היה הרגע שלי בכתבה. אני מודה שכל דבריו בראיון ריגשו אותי, אבל המשפט הזה תפס את תשומת לבי במיוחד. לכן שאלתי את עצמי שתי שאלות חשובות בעקבות הכתבה ואני מזמינה גם אותך לענות עליהן:

א.
אביב מעיד על עצמו שבגיל 47 הוא לומד לחיות יותר בהרמוניה עם החיים. האם צריך לחכות 37 / 47 / 57 ואפילו 67 שנים כדי לחיות בהרמוניה? איך אפשר ליהנות גם מהדרך לפסגה?

ב.
האם אני חייל/ת במשחק של החיים שלי (או חייל בחיים של אחרים)?

 

לקראת סיום הראיון, אביב אמר ש"העולם קיבל כאפה טובה לטעמי"..

גם לדעתי. ואני מוסיפה ומאחלת לנו לדעת להתעורר על עצמנו לפני שיגיעו הכאפות 🙂

 

אז מה התשובות שלך על שתי השאלות הללו?

אשמח לקרוא את דעתך

 

הלה אשר

Uפלוס

 

נ.ב

א. אם בא לך להיות חייל במשחק של החיים שלך, אז כאן אתה יכול לתאם איתי שיחת מתנה פרקטית שמיועדת לאנשים שהם דרימרים בנשמה והגיע זמן ליהנות גם מהדרך ולא רק מהתוצאה.

אתה פשוט נכנס ללינק, בוחר את השעה והיום הרצויים לך, מכניס טלפון ומייל. וזהו. קבענו

 

ב. והנה הלינק לכתבה

חושב שהגיע זמנך להיות החייל במשחק של החיים שלך?

אם אמרו לך שאתה דרימר, פנטזיונר או חולם ללא תקנה - אז הגעת למקום הנכון. קבע שיחה במתנה עכשיו כדי שנראה יחד איך אפשר לייצר הצלחה מעשית וליהנות מהאוויר בדרך לפסגה.
ע״י הלה אשר
עוזרת למנהלים ואנשי מפתח לשפר את איכות החיים שלהם ע״י יישום מודל פרקטי ומוכח לשיפור הביצועים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים אחרונים

מרץ 4, 2021
בכמה קיצרת את החיים שלך היום?

הרבה מהבכירים והיזמים שאני מלווה, חלו בשבוע האחרון. לא, לא בקורונה [ברוך השם]. התקררות שפעת חולשה כללית קריסה.   אצל כל אחד ואחת מהם זה הגיע אחרי הישג גדול: מיד אחרי השקעה גדולה. אחרי חתימה על חוזה מורכב. בגמר התייעצות משפטית סבוכה. לאחר מצגת חשובה בישיבת דירקטוריון. בעקבות עצירת שביתת עובדים בדקה ה-99. ועוד...   […]

מרץ 1, 2021
ומה אם הייתי אומרת לך שיש משהו אחד שמשותף לך ולאלברט איינשטיין?

יואב, אחד מהלקוחות האהובים עלי, סיפר לי שהוא בכלל לא מציג את עצמו כ-CEO. הוא כן מספר למכרים שהוא "עובד בחברה X". רק כששואלים אותו מה התפקיד שלו – הוא מספר שהוא ה-CEO מול עיניהם התוהות של השומעים. לפני שבוע שיתפה אותי יעל, אחת היועצות הבכירות במשק, שהיא עולה לראיונות בתחושה שהיא "לא מספיק טובה" […]

אוקטובר 2, 2020
איך ילד בן שתיים לימד אותי על DNA של מוטיבציה פנימית?

הוא תפס את החצץ, אבן-אבן, והכניס לדלי. כשהדלי היה מלא עד למעלה- הוא תפס את הדלי בשתי ידיו הקטנות ושפך את כל האבנים מהדלי לתוך העציץ הריק שהיה לידו. ואז.. הוא הוציא אבן-אבן מהעציץ והכניס חזרה לתוך הדלי. כשהדלי שוב היה מלא- הוא שוב שפך את האבנים מהדלי לתוך העציץ. ואז.. ניחשתם נכון: הוא שוב […]

מאמרים נוספים

הרמוניה

הרמוניה

מיטבית בין תחומי החיים שתאפשר לעצמך יותר

pluscopyrightcross linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram