הגיע הזמן לבקש סליחה; על חטא שחטאתי בלילות לנים ועיניים טרוטות שבוהות בעוד מצגת משקיעים. על חטא שחטאתי בהפסד אירועים משפחתיים, כי "יש עומס" וכי "התפקיד מחייב". על חטא שחטאתי בדילוג על ארוחות ובאוכל לא מיטיב - כי "אין זמן". על חטא שחטאתי בפספוס שקיעות, אל מול הים, כי צריך למחוק עוד משימה מהליסט. על […]
ביום שישי, בעודי חוזרת מריצה בים, התקשר אלי יזם-על, מאלה שעובדים בטורים גבוהים ואמר לי: "הלה, אני לא מסוגל להסתכל על עצמי במראה "אני פשוט ביזיון!" וחגי, בעלים של חברה מצליחה שנסחרת בבורסה, כתב לי השבוע: "אני מזועזע מעצמי! הבנתי איך התייחסתי לכל הטוב שקרה לי עד היום בהינף יד. ממש הזנחה פושעת" […]
היא כתבה לי בתגובה לפוסט: "את מקבלת גם נשים??" עניתי לה: "את מוזמנת כמו כל אחד וכמו כל אחת לקליניקה שלי. יעידו על כך הלקוחות הרבות והאהובות שלי". "אז למה את כותבת רק לגברים?" היא הקשתה. המגיבה, כותבת קופי [קופירייט] למחייתה, אף הפנתה אותי בעוקצנות מהולה בבוז ללכת ללמוד איך כותבים קופי מקצועי. מי שמכיר […]
הרבה מהבכירים והיזמים שאני מלווה, חלו בשבוע האחרון. לא, לא בקורונה [ברוך השם]. התקררות שפעת חולשה כללית קריסה. אצל כל אחד ואחת מהם זה הגיע אחרי הישג גדול: מיד אחרי השקעה גדולה. אחרי חתימה על חוזה מורכב. בגמר התייעצות משפטית סבוכה. לאחר מצגת חשובה בישיבת דירקטוריון. בעקבות עצירת שביתת עובדים בדקה ה-99. ועוד... […]
יואב, אחד מהלקוחות האהובים עלי, סיפר לי שהוא בכלל לא מציג את עצמו כ-CEO. הוא כן מספר למכרים שהוא "עובד בחברה X". רק כששואלים אותו מה התפקיד שלו – הוא מספר שהוא ה-CEO מול עיניהם התוהות של השומעים. לפני שבוע שיתפה אותי יעל, אחת היועצות הבכירות במשק, שהיא עולה לראיונות בתחושה שהיא "לא מספיק טובה" […]
הוא תפס את החצץ, אבן-אבן, והכניס לדלי. כשהדלי היה מלא עד למעלה- הוא תפס את הדלי בשתי ידיו הקטנות ושפך את כל האבנים מהדלי לתוך העציץ הריק שהיה לידו. ואז.. הוא הוציא אבן-אבן מהעציץ והכניס חזרה לתוך הדלי. כשהדלי שוב היה מלא- הוא שוב שפך את האבנים מהדלי לתוך העציץ. ואז.. ניחשתם נכון: הוא שוב […]
[הקובץ להורדה כאן] מכיר את המשפט? "אם אתה לא תגשים את החלומות שלך, אז מישהו אחר ישכור את שירותך כדי להגשים את החלום שלו" מצליחנים לא חיים עם התפיסה של חיים 'מתגלגלים' - "מה שיוצא - אני מרוצה". הם חיים בתחושת אחריות גדולה לממש את הפונטנציאל שלהם, לנצל את המתנה הענקית של החיים שהם הגיעו […]
אחד הזיכרונות המתוקים שלי מגיל 5 הוא שאני עומדת על המרפסת, מוציאה את הרמקולים הגדולים של הרדיו-טייפ הענק כלפי חוץ, מחברת מיקרופון ושרה. שעות. היו לי קלטות עם פלייבקים של כל מני שירים ידועים, לחלקם חיברתי מילים משלי. ודמיינתי לעצמי שכל השכנים ששומעים וצופים בי הם הקהל שלי בבית האופרה. אני זוכרת עד כמה הייתי גאה בעצמי. המחשבות שהיו לי בראש זה שכל […]
באחת מהפגישות שלנו הוא הביא לי את הספר: המיתוס של סיזיפוס. ואמר לי: "הלה, את תראי שאנחנו עוד נעשה דברים גדולים יחד. רק קחי בחשבון שאני סיזיפוס. אני מגיע לפסגה, סוחב את הסלע, קשה לי, אני מזיע, מזיע. מגיע לפסגה, חווה ניצחון לכמה רגעים. אבל אז הסלע מתגלגל למטה. אני רץ אחרי הסלע, מנסה לעצור […]
סבא שלי היה הגבר הכי יפה בכל גוש דן. זקוף וגבוה, אולי אפילו יותר משני מטרים, עיניים תכולות. וכמה שהוא אהב להתלבש יפה- חליפות, חפתים, עניבות. החליפה האהובה עלי היתה בצבע תכול, כמו העיניים התכולות שלו. כשהם היו גרים עוד בבגדד, היתה לו רשת מאפיות ידועה שממנה מגיעה חיבתי הידועה לבצק חם שיוצא מתנור לבנים. […]
אפריל 2020, חלקינו היינו בתודעה שסוף העולם מתקרב. וחלקינו חשבנו שמא לא נוכל לחגוג יותר לעולם ביחד. הופ, כל העולם נכנס לבידוד והכל השתנה לנו ברגע. והנה, חודש וחצי אחרי, מאי 2020, אנחנו חוגגים את חג השבועות בחיק המשפחה, עם הקרובים והאהובים שלנו. המסעדות פתוחות, אפשר ללכת לים.. הכל שונה.. שוב. אתה האמנת בינואר שלא תוכל לחגוג […]
אביב גפן הוא גוש של לב, שכל חייו חלם לחנך לאהבה. ופתאום בגיל 47, בזכות תהליכים שהוא עושה עם עצמו [וגם בזכות איזה דבר קטן ובלתי נראה ששיתק את העולם] – הוא מארגן את המחשבות ואת התפיסות שלו קצת אחרת. רק שהפעם, במקום להטיף לאהבה - הוא עושה אהבה, מחדש. +++ כשרחל, מאומנת אהובה […]
