ככה אתה מחבל לעצמך

היום במאמר נדבר על:

1. איך בכירים ויזמים מצליחים – מצליחים להפוך כל הצלחה ל..”כולה”?
2. שינויים שנעשים מתוך קושי VS שינויים מתוך קלילות.
3. לופ על לופ על לופ – איך פותרים?
4. YES YOU CAN – התחייבות שלי אליך.

ובסוף…
יש גם כמה הצעות על השולחן. למי שמתאים ומרגיש בשל להתקדם איתי לשלב הבא.

אז יאללה, בוא נצלול פנימה.

+++

מסתבר שהוא עשה עכשיו איזה צעד ענק בתוך החיים שלו. עבר שלב לנקסט לבל. משהו שאני מאוד גאה בו עליו [היי א’, אתה יודע מי אתה!].

אבל אוף עם המצליחים האלה 🙂
איכשהו אתם מצליחים למסמס כל הצלחה שלכם, ולהפוך אותה ל”כולה”.

“כולה” השגתי עוד מיליונים..
“כולה” סגרתי עסקה ענקית..
“כולה” עברתי את הפגישה עם הבורד בהצלחה..
“כולה” מצאתי את העובד שחסר לי..
“כולה” הצלחתי לצאת לחופש..

מה הביג דיל באמת?
כאילו אם זה לא לברוא את העולם ב-7 ימים > אז זה לא נחשב..

אז שאלתי אותו:
“תגיד, לא שמת לב שעשית פה שינוי משמעותי?”

ואתה יודע מה ענה לי החנטריש?
“לא יודע אם זה שינוי ‘משמעותי’.. בגלל שהשינוי הזה קרה לי באופן טבעי ובקלות”.

אתה קלטת את זה?

בוא נחזור על זה שוב:

זה לא שינוי משמעותי.
למה? בגלל שזה שינוי שקרה באופן טבעי ובקלות.

אז עצרתי את הפגישה. ואמרתי לו: “שמת לב למה שאמרת עכשיו?”

לא.
הוא לא שם לב.

תפיסת עולם קשוחה

זה מה שקורה לכולנו עם הגישות שלנו.

הן טבעיות לנו ואנחנו נוהגים אותן כאילו זה הדבר הכי “מובן מאליו” בעולם.

בגלל זה אנחנו לא מקדישים להן יותר מדי זמן מעמיק לפירוק וחשיבה. והאמת היא שאנחנו גם לא יודעים לזהות אותן לבד.

אז פירקתי איתו את התמונה.

מסתבר ששינוי, בתפיסת העולם שלו, חייב לקרות רק אם הוא נעשה “בעבודה קשה”. אם הוא סובל בדרך. אם זה קשה לו. הו אז – זה שינוי!

מוכר לך, לא?

ואם נעשה “שינוי” שהגיע דווקא ממקום טבעי יותר, בנחת, נעים?
לאאא. זה לא נחשב שינוי בעיניו

וואי.. איזו תפיסת עולם קשוחה.

בגלל שאני מכירה את המצליחן הזה כבר שנה-שנתיים. יכולתי להראות לו איך הגישה הזו משתקפת בתוך החיים שלו, לאורך כל הדרך.

אבל חמור מאיך שזה “משתקף” בחיים שלו. יכולתי להראות לו איך זה פוגע בחיים שלו!

אז בוא נראה יחד מה הוא עושה:

כשמגיע שינוי נעים וחלק – הוא מנסה “לחבל” בו.
הוא מייצר את מה שאני מכנה “בלבלבת במערכת”.

בוא נבין, רגע, את המוח הגאוני שלנו:

אם שינוי משמעותי קורה רק בדרך קשה ומסובכת.
ואם ועכשיו קרה שינוי, והוא אפילו שינוי גדול.
אבל זה לא קרה בצורה קשה.

נפתח פה פער, נכון?

אז איך המוח הגאוני שלנו סוגר את הפער הזה?

הוא מייצר קושי.

למה?

כדי להעניק תוקף לשינוי.
כי אם יהיה פתאום קשה ומבלבל, אז השינוי יוכל להיחשב כ”שינוי”. ואפילו שינוי “גדול” או “משמעותי”.

גאוני, לא?

+++

כך יכול אדם להצליח לו בחיים, לעבור מהצלחה להצלחה, מהישג להישג, אבל לעשות את זה בקושי. בתסבוכת. בסבל. בלהפסיד בהרבה חזיתות במקביל.

איך נראה שעושים “קשה” במכוון [מבלי לדעת אפילו שזה מכוון]?

אפשר לייצר ריבים / ויכוחים / לזעזע את המערכת / להלחיץ ולגרום לצוות להילחץ ולהדק חגורות / לפתח בלאגן במרחב אחר [שהוא לא הארגון] – למשל לפתח ריב בבית, מול בת הזוג..

ועוד.

כזה הוא המוח האנושי. גאון.

בגלל זה צריך לעזור לו לפעמים, לפתור לופים, ולשחרר תקיעויות מהמערכת, לא?

ומהלופ שלו – ללופ שלי

חשוב לי לשתף אותך במה שקורה אצלי, ברמה האישית.

אראה לך איך אני פותרת לופים אצלי, מה אני שואלת את עצמי, איך..
ואולי אפילו תמצא את עצמך בתוך השיתוף שלי.

בחודשים האחרונים ישבתי ועדכנתי את תוכניות הליווי שלי.

גם את תכנית הליווי העסקית והאסטרטגית שלי ליזמים.
וכמובן, את תכנית הליווי המנטאלי לבכירים.

אבל לפתוח אותן רשמית?
את זה לא עשיתי.

דחיתי
ודחיתי את זה.

למה?

בגלל כמה סיבות:

א.
כי אני מהפרפקציוניסטיים המעצבנים האלה. שה-כ-ל חייב להיות מושלם אצלם. כל אות, כל משימה, כל חלק, וכל צבע צריך להסתנכן.. ועד שזה לא “זה” – זה לא “זה”.

אני מודה: יש מצב שהמעצבות שעובדות איתי, כבר לא מחבבות אותי כל כך ועוד כמה ספקים שנגמרה להם הסבלנות מזמן [מזל שהם אוהבים ומעריכים אותי].

ב.
אבל.. גם כי היה לי “נוח” בסה”כ. הקליניקה שלי מתמלאת בצורה נעימה. מגיעים אלי עוד ועוד בכירים ויזמים שמעוניינים בליווי שלי. גם השבוע נכנס בכיר חדש למסלול ליווי בכירים [מזל טוב לנו ק’!].

בשנתיים האחרונות ניהלתי ועשיתי וליוויתי. והתחשק לי קצת שקט בחצי השנה האחרונה.

אבל.. למרות כל ה”שקט” בגזרה בחצי השנה האחרונה.. משהו עדיין היה לי חסר.
דגדג לי 🙂

איך אמר לי חבר טוב השבוע?

“הלה, האור שלך כל-כך גדול, שהכלי מהצד השני צריך להיות כלי קיבול מתאים וראוי. אי אפשר להתפשר על כלים קטנים”.

אוף. צודק.

ואז עוד חברה טובה אמרה לי, באמצע שיחה על משהו אחר:

“כולנו יודעים שמה שעשית בשנתיים האחרונות קטן עליך בכמה מידות. אז אולי די עם זה כבר?”.

אוף. צודקת..

ואחד המלווים שלי כתב לי אתמול:
“אני קובע לנו עוד פגישה לתחילת השבוע. אנחנו עושים את זה. ודי.”.

מה קורה כאן??!
תהיתי בלבי..

מה כולם “נופלים” עלי השבוע!
שיתנו לי קצת להשתבלל, מה הקטע?

+++

לאור שלי יש עוד הרבה מקום. ויש לי עוד הרבה מה לעשות בעולם הזה. וגם רצון וחשק. אבל כל זה עדיין לא גרם לי לצאת…

השתבללתי באיזור הנוחות שלי.

[שזה אחלה לפעמים להשתבלל, באמת! לא חייבים כל הזמן לפרוץ גבולות].

עד ש…
היקום, אוהבי, החליט שנמאס לו.

ואתה יודע איך זה נראה כשלמר יקום נמאס?
הוא נותן לך מכה במקום בו נהוג לשבת.

בהתחלה הוא מפליק.. בקטנה כזה.
הוא בודק אותך, אם אתה שם לב “לקטנות”.

אבל כשאתה מתעלם ממנו – הוא מתחיל לבעוט.
עד ש… אין לך ברירה, אלא להקשיב למה שהוא מנסה להגיד לך!

כך קרה לי בחודש האחרון.

היקום, אוהבי, אמר לי:

“עד כאן מותק!
אינף איטס אינף.
או שאת הולכת על זה או שאת הולכת על זה.
אני אציק לך עד שתחליטי שאת הולכת על זה. ובגדול.”

+++

ואתמול בלילה, כישבתי עם חבר טוב על פיצה ובירה [ארציאלי, מלכי ישראל תל אביב, מומלץ!].

אז חוץ מלאכול הרבה פיצה >> עשיתי את מה שאני מומחית בו:
פירקתי לגישה ולתקיעות שלי את הצורה.

+++

שאלות נוקבות לשעת זיהוי לופ [גזור ושמור]:

מתי זה קורה לי?
ממה נמנעתי עד היום?
על איזה פחד זה ישב?

באילו עוד “איזורי חיים” אני רואה את הגישה הזו חוזרת על עצמה?
ומה קרה שם?
מה הלופ?

כי מה עלול לקרות אם אצא לדרך וזה לא יצליח?
מה אפסיד אם לא אצא לדרך?
מה יקרה אם זה לא יקרה?

על מה היקום יכעס אם לא אצא לדרך?

כי מה יהיה, מבחינתו, בזבוז הקצאה?

+++

יש לי משפט שאני הולכת איתו שנים:
“יום שאיני מאמנת בו – זה בזבוז הקצאה של היקום”.

וזה נכון.

יום שאיני מאמנת בו – הוא בזבוז הקצאה של היקום.
ואף אחד לא אוהב שמבזבזים לו את ההקצאות.

בטח לא היקום.

+++

בשעה 00:24, נפל לי האסימון!

ואמרתי לו:

“וואלה. הבנתי! הבנתי! הבנתי למה זה קורה לי!”

ואז שאלתי אותו, את החבר:
“תגיד, אז עכשיו אחרי שהבנתי… איך.. איך מתאמנים על זה?”

והנה התשובה:

תכיר את תוכנית הליווי החדשה שלי ליזמים:

ההתחייבות שלי

זו בדיוק הסיבה בגללה אני עושה כרגע, את מה שאני הכי טובה בו בעולם: אני מתאמנת על זה.

אני מכריזה.
ומתחייבת על זה, מול קהילה של אלפי מעריכים ומעריכות.
מולך.

כך עשיתי עם הפודקאסט שלי:

התחייבתי אל מול הקהילה, פתחתי קבוצת ווצאפ, שמתי תאריך, כתבתי על זה פוסטים ברשתות..

סינדלתי את עצמי ויצאתי לדרך ב-24.1.

מאז כבר 14 פרקים עלו לאוויר ויש עוד פרקים שהוקלטו ומחכים לשעת הכושר שלהם.

ואני עושה זאת שוב:

עד ה-10.6 [תאריך חשוב] האור שלי יוצא החוצה.

רוצה לנחש למה התאריך הזה כל כך חשוב?
[את זה לא אגלה לך במייל, אבל אם תכתוב לי ניחוש בחזרה – אענה]

אז כן, יש לי עוד [קצת] מקומות לליווי עסקי ואסטרטגי.
וממש בקרוב אני מוציאה לאור סדנת אונליין, ביחד איתי, בזמן אמת.
ושיעור לייב.
ועוד כל מני מתנות שיפיצו את האור שלי בעולם.

וגם..
כדאי שתדע שהאתר שלי עובר שידרוגים מבורכים.

הצוות שלי מעלה לשם את פרקי הפודקסאט [כאן], מעלה את התכנים לבלוג [ממש כאן]. וגם מעדכן את היוטיוב [כאן].

יש המון עשייה בכל הגזרות.
כל הזמן

אבל תכלס’..
הגיע הזמן שאפסיק להתקמצן עליך ושתדע את כל זה.

לא ככה?

יאללה,
סופ”ש קריר שיהיה לנו פה.

שתה הרבה מים!

הלה אשר
אשת הסוד של הבכירים

אם עוד לא ראית – אז יש לי מדריך במתנה עבורך- מדריך להפחתת סטרס לבכירים ופה אתה מקבל אותו. ויש גם בונוס למי שמוריד את המדריך.

נ.ב

1.

פרקים חדשים בפודקאסט שלי: סודות של בכירים [סש”ב], עכשיו באוויר! לחץ כאן להאזנה.

2.

פתחתי קבוצת ווצאפ, שקטה, למאזיני הפודקאסט. בקבוצה אני מעלה את התהליך מאחורי הקלעים, מעדכנת בפרקים החדשים ובהמשך יהיו פעילויות ייחודיות למאזיני הפודקאסט.

3.

אם אתה בכיר שנמצא בעמדת מפתח, ואתה חושב שהגיע הזמן שלא תישא את האלונקה הזו לבד – יש לי עבורך שיחה סודית במתנה.

4.ויש לי גם מדריך במתנה עבורך- מדריך להפחתת סטרס לבכירים ופה אתה מקבל אותו. ויש גם בונוס למי שמוריד את המדריך.