מהם 100 מטר של שפיות?

סיפור על חשיבותם של עשרות מטרים

יום אחד חוואי קבל הצעה נדיבה ⬅️ “תמורת אלף רובל אתה יכול לקנות את כל האדמה שתחצה ביום שלם!” 💰 היה תנאי אחד לעסקה: הוא חייב לחזור לנקודת ההתחלה בסוף היום, עם רדת החמה.

מוקדם בבקר המחרת, עם הנץ החמה, הוא החל לצעוד בקצב מהיר. בצוהרי היום הוא כבר היה עייף מאד, אך המשיך לצעוד, מקיף יותר ויותר שטח.

מאוחר אחר הצהריים הוא הבין שחמדנותו לקחה אותו רחוק מידי מקו ההתחלה.. לכן הוא החיש את הקצב.. 🏃🏽‍♂️. כשהשמש החלה לשקוע, הוא החל לרוץ 🏃🏽‍♂️🏃🏽‍♂️🏃🏽‍♂️🏃🏽‍♂️ כאשר הוא מבין שהוא לא יצליח לשוב עד השקיעה.. ואם זה יקרה, הרי שההזדמנות להיות בעל קרקעות רבות, תאבד.

כשהשמש קרבה לשקיעה מעבר לקו האופק, הוא הגיע לטווח ראייה מקו הסיום. בלב פועם בחוזקה, בריאות מחפשות אחר אוויר, הוא גייס את כוחותיו האחרונים ודידה אל מעבר לקו הסיום. הוא הצליח לעשות זאת בדיוק לפני שהשמש נעלמה.

אז הוא התמוטט, זרזיף דם דק ניגר מזוויות פיו ותוך דקות הוא נפח את נשמתו.

משרתו הנאמן חפר אז את קברו. הקבר לא היה הרבה מעבר למטר ושמונים – אורכו, ותשעים סנטימטר – רוחבו.

לכמה שטח אדמה אדם זקוק?

הכותרת שבחר לב טולסטוי לסיפורו הייתה: “לכמה שטח אדמה אדם זקוק?”

כשאתה הולך לעולמך, כל חייך המתוארים על המצבה מסתכמים למקף הקטן שבין מספר שנות חייך. בסופו של דבר, חייך הם מה שעשית במקף.

אז לכמה אדמה זקוק אדם?

מאה מטר של שפיות 🌺
ריח אביב 🦋
רעש צעדי ריצה 🐾
לבנה מאירה מעל 🌘
שקט 🌍
ומדיטציה לקראת שינה.. 🔮

לכמה מקום *אתה* זקוק?

בימים שבהם המרחב הפיזי שלנו מצטמצם, יש לנו אפשרות להרחיב את הפריזמה של מרחבים אחרים. נכון, לא פשוט להצמצטם ל- “100 מטר”. מאידך – גם לא פשוט לחיות במרחבים עצומים בשגרה, כשהכל פתוח, אבל התודעה שלנו מצוצמת.

בדקת מול עצמך, כמה פעמים נסעת את אותה הדרך מהבית לעבודה וחזרה?

בדקת מול עצמך, כמה פעמים ביקרת באותם המקומות?

בדקת מול עצמך, כמה פעמים חשבת את אותן המחשבות והגעת לאותן המסקנות?

בדקת מול עצמך, כמה פעמים נתקעת באותם לופים של מחשבות שאינן משרתות אותך?

הרי אם נצטרך לשרטט את מסלול חיינו בשגרה, אנחנו נגיע, ברב המקרים, לאותם המקומות.

רובנו חיים בתודעה מצומצמת גם כאשר אנחנו בשגרה שאיננה בידוד.

אבל כשזה קורה לנו ברגיל, ללא איסור מלמעלה, אנחנו לא שמים לב לכך שאנחנו אלה שמבודדים את עצמנו, באוטומט.

ומה עושים עם זה?

  1. מודעים. מבינים מה הבידוד הזה יכול ללמד אותנו.
  2. מוקירים. את מה שיש. כל דבר שיש לנו: קורת גג, נוף מהבית, מיטה לישון בה, אוכל לאכול. אינטרנט, זום לקיים פגישות עם אחרים. ווצאפ וידאו לראות סבא וסבתא ורחוקים אהובים.
  3. מגלים. לוקחים דף ועט וכותבים את המקומות שאנחנו נמצאים בהם בשבוע ממוצע בשגרה. איך אנחנו מגיעים למקומות הללו, באיזו דרך, עם מי אנחנו נפגשים ביום-יום שלנו? היכן אנחו מבלים?
  4. קובעים. מחליטים עם עצמנו הגדרת עשיה [זמן + כמות + מקום או מרחב] שמגדירה מה הדבר השונה שאנחנו מתכוונים לעשות כשנחזור לשגרה. ואולי אפילו כבר עכשיו..
  5. מוצאים. היכן במחשבות שלי אני תמיד חוזר לאותה הנקודה? אולי הנקודה הזו לא מקדמת אותי ולא משרתת אותי?
  6. מחליטים. על מחשבה חדשה שאני מתחיל להטמיע. בכל פעם שהמחשבה הישנה מגיעה לבקר – אתה מיד אומר לעצמך בקול את המחשבה החדשה והמקדמת שבחרת לעצמך.

ואם תרצה שאסייע לך להגיע למחשבות מדויקות ומקדמות עבורך, אז אני מזמינה אותך ללחוץ ממש כאן על הלינק או לכתוב לי ישירות למייל כדי שנקבע שיחה.

שיחת LESS STRESS CALL

היא שיחה ממוקדת ופרקטית בת חצי שעה וכוללת את דיוק נקודת הלחץ ואיך אפשר להתמודד איתה SOS.
בנוסף, תקבל ממני כלי פרקטי שיסייע לך כבר עכשיו להתמודד עם המצב וכן אשלח לך בסיומה סדרת מדיטציות מותאמות אישית.

אתה יכול להשתבץ בלינק כאן

תזכור שהכח שלנו הוא בחוסן שלנו ואיתו אנחנו ננצח!

הלה אשר

כל הזכויות שמורות להלה אשר וUPLUS. המעתיק/ה ת/יבוא על עונשה/ו.

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך