באחת מהפגישות שלנו הוא הביא לי את הספר: המיתוס של סיזיפוס. ואמר לי:
“הלה, את תראי שאנחנו עוד נעשה דברים גדולים יחד. רק קחי בחשבון שאני סיזיפוס. אני מגיע לפסגה, סוחב את הסלע, קשה לי, אני מזיע, מזיע. מגיע לפסגה, חווה ניצחון לכמה רגעים. אבל אז הסלע מתגלגל למטה.
אני רץ אחרי הסלע, מנסה לעצור אותו מלהתדרדר..
לא מצליח. מגיע מתנשף למטה ומתחיל שוב במסע המפרך לראש הפסגה. מגיע לטופ. הסלע צונח מטה ואני אחריו..”.
שלמה היה גבוה ונאה והיתה לו דרך לגרום לכל מי שלידו להרגיש מיוחד או מיוחדת. הוא גם היה מצליחן, לכל הדעות.
עברו מאז 15 שנים ואני זוכרת עד כמה הייתי מופתעת שזו היתה ההשוואה שהוא בחר. דווקא לסיזיפוס? מכולם? דווקא אליו בחרת להשוות את עצמך?!
אז עוד לא הכרתי הרבה מצליחנים מקרוב.
לא ידעתי שהלווין שלהם, של המצליחנים, נע במסלול שכולל הרבה התרסקויות. בעיקר פנימיות, שאף אחד לא רואה.
+++
הבעיה היא שמבחוץ כולם חושבים שאתה מצליחן, חזק כזה, ששמח וטוב לך. ומבפנים אתה מרגיש מרוקן. קם לעוד יום שנראה כמו היום הקודם ובעיקר מרגיש לבד לבד.
מי שמתחתיך לא באמת חבר שלך.
וגם מי שמעליך, ברב המקרים חבר שלך רק בתנאים מסוימים. של עמידה ביעדים.
יש אחריות כבדה על הכתפיים שלך, החל מלהביא את הפרנסה ועד לעמידה ביעדים גבוהים [שברוב המקרים אתה הצבת אותם]. הטייטל שלך מכובד ואולי יש לו גם כמה גביעים ותעודות כאלה או אחרות לאוסף.
אבל כשאתה עוצם עיניים, אתה יודע שאתה לבד.
ואת זה גם אני יודעת.
+++
קאמי מציג בספרו “המיתוס של סיזיפוס” את דמותו המיתית של סיזיפוס שנידון לחיים של סבל מעגלי ולא נגמר, כמטפורה לחייהם של אנשים העובדים באופן משמים ושגרתי במשרדים ובבתי חרושת.
הרגע הטראגי ביותר לתפיסתו של קאמי הוא בזמן ההליכה של סיזיפוס חזרה אל תחתית ההר – כאשר הוא מודע לגורלו חסר התכלית. סיזיפוס הוא הגיבור האבסורדי. אבל מודעות זו, מרגע שמצטרפים אליה תודעת החירות – הופכת את גורל העבדות המודרנית לניצחון.
קאמי מסיים את הפרק במילים: “עלינו לתאר לעצמנו את סיזיפוס מאושר”
+++
מאז ששלמה הכיר לי את סיזיפוס אני חוקרת מצליחנים. אני יודעת שכולם מכירים את כל הפייקבוק שמסביב: מסעדות, רכב, בגד שיושב בול שבדיוק חזר מהמכבסה. ואת החו”לים שבאוסף.
אבל אף אחד לא יודע מה אתה חווה מבפנים.
אני יודעת שאתה מצליחן
ואני גם יודעת שאתה משלם על זה מחירים כבדים.
היום אני גם יודעת שאפשר אחרת.
אפשר להצליח נכון. אפשר להגיע לפסגה וליהנות מהאוויר. אפשר ליהנות מהאוויר שבדרך ומהמראות היפים שבשביל.
אם אי פעם תהית אם אפשר לצאת מכלוב הזהב ולהשאיר את הזהב אצלך – יש לי שיחה במתנה עבורך.
האושר והשקט הפנימי שלך נמצא במרחק של שיחת טלפון, לא תנסה?
בוא נדבר.
תאם איתי עכשיו שיחה במתנהכאן.
הלה אשר מ-UPLUS
התמונה מאת טיציאן – נחלת הכלל
אשת הסוד של הבכירים - הופכת מנכ"לים מצליחים למאושרים