ביום שישי, בעודי חוזרת מריצה בים, התקשר אלי יזם-על,
מאלה שעובדים בטורים גבוהים ואמר לי:
“הלה, אני לא מסוגל להסתכל על עצמי במראה
“אני פשוט ביזיון!”
וחגי, בעלים של חברה מצליחה שנסחרת בבורסה, כתב לי השבוע:
“אני מזועזע מעצמי!
הבנתי איך התייחסתי לכל הטוב שקרה לי עד היום בהינף יד.
ממש הזנחה פושעת”
“אני אגרסיבית“, אמרה לי שלומית בפגישה,
“כשאני אומרת את דעתי בדירקטוריון כולם מתגוננים”
גם ממני זה לא רחוק כל כך [הרי גם אני אישה הישגית, בדיוק כמוך]
ורק השבוע אמרתי למנטור שלי באכזבה גדולה:
“לא עמדתי ביעדים שלי ואכזבתי את עצמי“.
זה קורה בעיקר למספרי אחד
הם נוטים לחשוב ולדבר על עצמם בנוקשות.
ומהיכן נובעת הנוקשות הזו?
מהרצון להצליח ולדייק ביעדים שלנו יותר ויותר.
וגם
מתוך מחשבה [מוטעית] שאם אדבר על עצמי בכזו נוקשות
אז אני לא אירדם בשמירה וזה מה שישמור עלי ויגרום לי להתקדם קדימה.
[דרך אגב, בהמשך צירפתי לך המלצה לספר שמדבר בדיוק על הטעות הזו]
BIG MISTAKE DEAR
בכל פעם כשאתה מדבר על עצמך בלשון אגרסיבית ונוקשה
תדמיין בבקשה מישהו שנותן לך כאפה. אבל וואחד כאפה.
ועכשיו,
אחרי כאפה מצלצלת כזו, תגיד לי בכנות:
אחרי כאפה פיזית, שכואבת, בוערת ואדומה מעלבון,
אתה באמת חושב שיש לך בכלל חשק להתקדם??!
לדבר על עצמך בצורה אגרסיבית ונוקשה
זו התנהגות שמפילה אותך מטה – בוודאי ברמת האנרגיות שלך.
זו התנהגות שגורמת לך לא לחבב את עצמך – בלשון המעטה.
זו התנהגות שמובילה ללופ של הלקאה עצמית.
ובתפקיד שלך,
יש לך בכלל את הפריווילגיה להיות עם אנרגיות ירודות שפוגעות בתוצאות שלך?
אתה בטח שואל את עצמך עכשיו:
אבל איך לעזאזל זה קשור לאחרים, לאנרגיות ולתוצאות שלי?
כי אתה בטח חושב שאף אחד לא רואה את המחשבות המבישות שלך על עצמך.
אבל לא לקחת בחשבון שהמיינד שלך כן.
הוא רואה אותן.
הוא שומע אותן.
הוא מרגיש אותן.
חזק.
ואז הוא מטמיע אותן בפנים, עמוק עמוק עמוק,
עד שנדמה לך שהמחשבות הללו הן אמתיות.
עכשיו זה כבר מדעי: מחשבות שליליות מקצרות לנו את החיים!
זה מרתק לראות איך המדע ב-30 השנים האחרונות, מאשש שוב ושוב את עולמות ההתפתחות האישית והתודעה. החוקרים שגילו את זה אפילו קיבלו על זה פרס נובל בשנת 2009.
ככל שאתה אוהב לקרוא, תוכל להרחיב על הנושא הזה גם בספר הזה:
The Telomere Effect: A Revolutionary Approach to Living Younger, Healthier, Longer
אז מה זה הטלמור הזה ואיך הוא קשור לתמותה של מספרי אחד?
טלמור הוא אזור הקצה של הכרומוזומים, המכילים את החומר התורשתי שבגרעין התא. והם אלה שמשפיעים על קצב הזדקנות התאים שלנו.
מסתבר שהטלומרים הללו מקושרים למחשבות שלנו ומסוגלים להרגיש אותן.
כך יוצא שבזמן שאתה מלקה את עצמך, אתה לא רק מחבל לך באפשרויות להצליח להתגבר על הפערים שאתה רוצה.
אלא גם מגביר את קצב ההזדקנות של התאים שלך — >
כתוצאה מכך התחלואה עולה — >
וכתוצאה מכך עולה התמותה.
כן, גם התמותה של מצליחנים, מספרי אחד, כמוך.
ועכשיו תקשיב טוב טוב: לא רק שזה פוגע בך בריאותית
מחקרים מצביעים גם על ירידה בזיכרון וירידה קוגניטיבית!
הנוירולוג ד”ר ריצ’ארד אייזקסון אומר על זה: “הרבה אנשים שנמצאים בסיכון לא מודעים להשפעה השלילית הישירה של דאגה והרהורים על המח”.
אז לפני שתזקין את עצמך מדאגה
אני כאן כדי להגיד לך שיש לזה פתרון.
ממש כמו שהמחשבות השליליות שלך עלולות לגרום לך לכל הרעות החולות שציינתי בנ”ל.
החוקרים מדברים על כך שאפשר ללמד את המחשבות שלנו להתחיל לנוע גם בכיוון ההפוך.
המחקרים מדברים על האפשרות ועל האחריות של כל אחד ואחת מאיתנו לאמן את המח.
קבל שני תרגילים שיסייעו לך
כשאתה מוצא שאתה נוקשה מאוד עם עצמך:
1. תגיד לעצמך: “זו רק מחשבה, היא תתפוגג”.
חשוב לעשות את ההפרדה הזו להכרה שלך: יש מחשבה ויש מציאות.
ולהפנים שהמחשבה השלילית – היא רק מחשבה.
ואיך זה עוזר? מודעות היא תמיד הצעד הראשון לטיפול בסטרס [ובכל בעיה אחרת].
2. חשוב על אדם שאתה מאוד אוהב ודבר אל עצמך כאילו אתה זה הוא.
כאילו הטעות / הפשלה / הכישלון – זה שלו ולא שלך.
ואיך זה עוזר? חשוב לי להרגיל אותך לדבר על עצמך בלשון חיובית.
מחויבת להצלחה
הלה אשר
אשת הסוד של הבכירים
נ.ב
לבד לך מדי בטירוף הזה? בוא נדבר
גם אתה רוצה לקבל את התכנים שלי לפני כולם?
אשת הסוד של הבכירים - הופכת מנכ"לים מצליחים למאושרים
