במידי שבוע, אני כותבת למנויים שלי את המאמר השבועי. עם תובנות והגיגים, טיפים וערך איכותי שאתה יכול לקחת וליישם בחיים שלך. זה מתאים לך בין אם אתה בכיר שעומד בראש מערכות מורכבות, ובין אם אתה בעל עסק מתקדם.
אני עונה לכל מי שכותב לי בחזרה, גם אם זה לוקח לי כמה ימים. אז אל תהסס – אני מחכה להכיר אותך ולשמוע את מה שיש לך להגיד 🙂
והיום במאמר אספר לך איך פעם חשבתי שאני יודעת הכל. לאיזה חבר שלי כמעט חטפתי את הטאלנט שלו [ומדוע]. איך רגש הקנאה שלי עולה על גדותיו כשאני רואה מצוינים, מעצם היותם. וגם.. יש לך שאלה חשובה בסוף. מעניין אם תהיה מספיק אמיץ כדי לענות לי עליה 🙂
+++
וכמו תמיד >> פה מחכה לך הלינק הישיר שדרכו תוכל לקבוע איתי שיחה במתנה.
כשהמונית עצרה – לא ציפיתי לראות אותו פותח את הדלת.
כשהוא כתב שהוא יחכה לי, אז חשבתי שהוא יחכה לי בכניסה למבנה…
הגיוני, לא? הרי לרדת במדרגות ולהיכנס לבניין אני יודעת. מה גם שזה צמוד לחוף ולמקום שאני אוהבת במיוחד..
אבל מ’ עמד בחוץ, בכביש הגישה למתחם, למרות שהוא פספס את תחילת ההרצאה. וחיכה לי. בשמש.
זה התחיל מ-10 דקות והגיע ל-20.
גם על העיכוב הוא ידע, כי דיווחתי לו בזמן אמת את מה שאומר ה-waze. הוא יכול היה להיכנס פנימה, למזגן. אבל הוא חיכה. בגלל שזו היתה המשימה שלו מהבכיר שמעליו: לחכות לי.
הוא שאל אם אני רוצה מים, ואיך היתה הנסיעה. ובדיעבד גיליתי שהוא שמר לי חניה כי חשב שאני מגיעה עם רכב.
הוא לא שאל את עצמו שאלות למה. כמו: למה אני לא נמצא בהרצאה? או במזגן? ולמה הלה צריכה שילוו אותה לאולם? הוא הגדיל ראש בכל שניה ושניה מרגע שהוא קיבל את המשימה. והכי חשוב: הוא נתן לי להרגיש הכי בנוח בעולם. ושהדבר הכי חשוב והכי משמעותי שהוא צריך לעשות ברגע זה – זה רק לחכות להלה.
הוא ליווה אותי למקום, וגם כשהוא ראה שמישהו שאני מכירה קם לקראתי כדי לחבק אותי. הוא לא זז, עד שהתיישבתי באולם.
נפעמתי.
מספר 2# שכזה הוא כמו אבן הראשה של הבכיר שמעליו. הוא מקרין על מספר האחד שלו, הוא מעיד עליו, ועל יכולות הניהול שלו. מספר 2# כזה הוא סוג של “תעודת ההכשר” של מספר 1# שלו.
וגם קצת קינאתי 🙂
אז המאמר של היום לא יעסוק בעובדה שג’נטלמנס זו אחת התופעות שהכי מרגשות אותי בעולם 🙂
היום אנחנו נדבר על מספרי 2# שהם מספרי 1# בתפקידם. ולמה כל בכיר/מנהיג צריך לצדו 2 כזה.
כי להיות מספר 1# זו לא פונקציה שאתה ממלא – זו דרך חיים. [מילה של מספר אחת].
יצא לי להיפגש השבוע עם כמה מספרי 2# של בכירים שאני מלווה.
ועם חלק מהבכירים שלי, שהם מספרי 1# בעצמם, יצא לי לדון לאחרונה באירועים שקרו להם עם מספרי 2# שלהם.
והאמת היא שרוב מספרי 1# – הם לא האחרונים בשרשרת קבלת ההחלטות הגורליות, וכפופים לדרג שמעליהם. זה קורה כמעט בכל ארגון גדול/חברה שיש בהם בורד, או במערכות מורכבות.
המשמעות של זה היא שרובנו פועלים בחלק מהזמן כמספר 1#, ובחלק מהזמן כמספר 2# של מישהו אחר.
+++
ההבדלים בין מספר 1 לבין מספר 2
בוא נעשה רגע יישור קו לגבי המספרים הללו:
ההבדלים בין מספר 1 לבין מספר 2 בארגון, במיוחד בהקשר של מנכ”לים ובכירים, נעוצים בתפקידים, האחריות ובגישה האסטרטגית שלהם.
מספר 1 מתמקד בהובלת החזון והאסטרטגיה הכוללת, בעוד מספר 2 פועל ליישם את האסטרטגיה ולוודא שכל הפרטים הקטנים מיושמים כראוי. מספר 2 הוא זה שמחזיק את המבנה יחדיו ומוודא שהתוכניות הגדולות הופכות למציאות מעשית.
מספר 1 – המנכ”ל/המנהיג הבכיר:
חזון ואסטרטגיה:
מספר 1 אחראי להגדיר את החזון של הארגון, לתכנן אסטרטגיה רחבה ולהוביל את הארגון לעבר מטרות ארוכות טווח. הוא זה שמציב את היעדים ומגדיר את המסגרת הכללית בה הארגון פועל.
קבלת החלטות קריטיות:
הוא מתמודד עם קבלת החלטות ברמה הגבוהה ביותר, שלרוב יש להן השפעה רחבה על הארגון כולו. אלו החלטות שעשויות לכלול שינויי מדיניות או התאמות לשוק.
מוביל את התרבות הארגונית:
המנכ”ל מגדיר ומוביל את הערכים והתרבות בארגון, ומשמש מודל לחיקוי.
ייצוג הארגון:
מספר 1 מייצג את הארגון כלפי חוץ, בין אם מול משקיעים, שותפים עסקיים או רגולטוריים. הוא הפנים של החברה.
מספר 2 – עוזר בכיר/סגן מנכ”ל:
יישום החזון:
מספר 2 אחראי להפוך את החזון של מספר 1 לפעולות מעשיות. הוא מתמקד בניהול הפעילות היומיומית ומוודא שהאסטרטגיה מתבצעת בפועל. הוא למעשה מנהל את המערכות המבצעיות שמאפשרות למספר 1 להתמקד בתמונה הגדולה.
תמיכה בקבלת החלטות:
מספר 2 אוסף מידע, מנתח נתונים ומציע פתרונות שמסייעים למספר 1 לקבל החלטות מושכלות. במצבים מסוימים, הוא מקבל החלטות במקומו של מספר 1 כשהנושא הוא בתחום אחריותו.
ניהול אנשים:
מספר 2 מעורב ישירות בניהול הצוותים ובטיפול בקונפליקטים פנים-ארגוניים. תפקידו כולל לוודא שכל הצוותים עובדים בצורה מתואמת ויעילה.
מייצב ומנהל את היומיום:
בעוד מספר 1 עוסק בראייה ארוכת הטווח, מספר 2 מנהל את הפעילות היומיומית. הוא הדמות שצוותים פונים אליה לקבלת הנחיות ופתרון בעיות מיידיות.
אסיסט תומך
לפני כמה עשרות, או מאות, מאמרים הכרתי לך את המושג: “אסיסט תומך”. וסיפרתי לך, שם, על תוכנית המצטיינים שלמדתי בה, בבית הספר למדיניות ציבורית של האוני’ העברית.
לאחר מיונים בכל מכון ממיין אפשרי וראיונות בקרית הממשלה – הם בחרו בפינצטה 30 חבר’ה צעירים, עילאיים, מתנשאים, הישגיים ותחרותיים בטירוף [אין מיותר].
הצמידו לנו מחשב נייד [אז זה היה WOWWW]. משכורת חודשית של כמה אלפי ש”ח + שילמו לנו על הלימודים. דחפו לנו על הדרך עוד בערך 50 נ”ז לכל שנת לימודים אקדמית. בכל שישי נפגשנו עם בכירי ישראל ברמה הפוליטית וברמה המנהלתית, ובכל “חופשת” סמסטר – בילינו בצמוד לבכירי משרדים ממשלתיים, בכל מני איזורים בארץ. ועוד..
אבל מה הם בעצם “עוללו”, הגאונים שיצרו את התוכנית?
הם בחרו מתוך אלף מועמדים –> 30 מספרי אחד.
במחזור השלישי של התוכנית הם הבינו שהם בבעיה 🙂
ולמה בעיה?
בגלל שכולנו היינו מספרי אחד. ולאף אחד מאיתנו לא התאים להיות מספר שתיים.
ומספר אחד ללא אסיסט תומך, שהוא מספר אחד בתחומו(!) לא יכול להיות מספר אחד.
אף פעם.
נסה לדמיין לעצמך עבודת חקר, או עבודה בקבוצות, או מצגת, או פיצ’, או כניסה למשרדי ממשלה, או פעילויות שטח [גם פעילויות גיבוש, בלילה, בשטח] – כשכולנו מספרי אחד עילאיים ומתנשאים.
כן, אני מודה באשמה.
זו היתה התקופה הטיפשה בחיי. התקופה שבה המנטרה שלי היתה: “אני יודעת. ואני תמיד צודקת.”…
WELL.. מזל שגדלתי, למדתי והחכמתי. מאז אני יודעת שככל שאני יודעת – אני לא יודעת כלום. ואני בטח לא “תמיד” ולא “צודקת” 🙂
30 מספרי אחד בחדר אחד… בתוכנית מצטיינים אחת. דמיין לרגע את הסיטואציות האפשריות, ותצחק.
+++
המושג “אסיסט תומך” נולד מתוך תיאוריות פסיכולוגיות משנות ה-70 וה-80 בתחום הפסיכולוגיה והניהול, שהדגישו את החשיבות של תמיכה למנהיגות. עוזרים בכירים (Executive Assistants) מספקים לא רק תמיכה אדמיניסטרטיבית, אלא גם סיוע אסטרטגי לניהול חיי המנהלים הבכירים. הם משמשים כ”מספרי 2″ בארגון, ותורמים לקבלת החלטות ויישום התהליכים הניהוליים.
העוזר התומך לא רק ממלא משימות אלא עוזר למנהיגים לראות את התמונה הגדולה, לפתור בעיות קריטיות בזמן אמת, ולנהל את הארגון בצורה חלקה, תוך שמירה על יעילות תהליכים והגעה ליעדים הארגוניים.
אז את מי הייתי שמחה לחטוף?
אז יצא לי להיפגש השבוע עם כמה מספרי 2# של בכירים שאני מלווה.
פגשתי, בין היתר, גם מספרי 2# שלא מספיק מכובד להם להיות במקום הזה, של 2.
בא להם להיות אלה שמחליטים. הם חושבים שהם אלה שיודעים [הכל]. והם אלה שצודקים. בא להם להיות אלה שמתקדמים מהר יותר. או שמתקדמים בכלל. בא להם להיות אלה שיושבים על הכיסא שאליו כולם נושאים עיניים. הראש שלהם “שם”, בזמן שהם עדיין “כאן”.
ובזמן הזה, שכל כך “בא להם להיות שם”, הם עסוקים בלהיות מספרי 2# די גרועים..
אבל
גם פגשתי מספרי 2 שהם כמו מ’ שחיכה לי בשמש הקופחת.
כאלה שמזיזים הרים. כאלה שעושים הכל כדי שלבעלים של החברה לא יגיעו בעיות. כאלה שהראש שלהם קודח 24/7 באיך אפשר לקדם, לייעל ולעשות. מצויינים כאלה. שאת הכל הם עושים בכבוד, בהערכה, באהבה ובסבלנות לדרך.
תנחש את איזה מספר 2# הייתי שמחה לחטוף במיידית למנכ”ל לי את הביזנס?
[רמז, הוא חיכה לי בשמש מעל 20 דקות. ותכלס’, אחרי 5 דקות של הכרות לא הייתי צריכה יותר מזה. הוא היה מקבל את המפתחות לבינזס שלי כי הוא עבר את ראיון הקבלה שלי. את העבודה אפשר ללמד. ערכים ומחוייבות לא].
זה מאוד פשוט:
יש מספרי 2 שהם מספרי 1 בתחומם.
ויש מספרי 2 שהם וואנביז.
ואת אלה שבהוויה שלהם, ב-DNA שלהם, הם מספרי האחד – אנחנו תמיד נרצה קרוב.
+++
קבל דוגמאות מהחיים:
1. שריל סנדברג (Sheryl Sandberg) – המאסטרית מאחורי הצמיחה של פייסבוק [שממש לאחרונה יצאה עם סרט התיעוד על קורבנות האלימות של טבח ה-7.10]
כאשר מארק צוקרברג, המייסד של פייסבוק, ראה את הצורך להפוך את החברה לרווחית, הוא מצא את התשובה בשריל סנדברג. היא הצטרפה לחברה ב-2008 כסמנכ”לית תפעול (COO) והפכה להיות המספר 2 של מארק. סנדברג בנתה מודל עסקי שמבוסס על פרסומות, והייתה קריטית בהובלת ההנפקה הציבורית של פייסבוק, מה שהפך אותה לאחת הנשים המשפיעות ביותר בעולם הטכנולוגיה.
2. טים קוק (Tim Cook) – המנהיג מאחורי הלוגיסטיקה של אפל. לפני שהפך למנכ”ל אפל, טים קוק שימש כ-COO תחת סטיב ג’ובס.
תפקידו היה לא פחות קריטי מאשר תפקידו של ג’ובס עצמו, בעיקר בזכות היכולות שלו לנהל את שרשרת האספקה והלוגיסטיקה של אפל בצורה כה יעילה, שהפכה את החברה לאחת מהחברות הרווחיות בעולם. בעוד ג’ובס היה המוח הקריאטיבי, קוק היה האיש שבנה את התשתית שהבטיחה שכל מוצר יגיע ללקוחות בזמן ובאיכות הגבוהה ביותר. כאשר ג’ובס חלה ונפטר, קוק היה ההמשך הטבעי שיקח את המושכות, בזכות שנים של הובלה מאחורי הקלעים.
+++
ועכשיו שאלת מיליון הדולר
אני מודה שבשבוע שעבר אמרתי לחבר, במספר סיטואציות, שבא לי לפטר את עצמי. לא כי לא הייתי טובה. הייתי אחלה. באמת.
אלא בגלל שלא התנהלתי במספר סיטואציות כמו האחדית שאני רגילה [ומעוניינת] להיות.
גם זה קורה. לפעמים.
אבל היי,
כדי לדעת שאני רוצה לפטר את עצמי – אני גם צריכה לדעת למה אני מצפה מעצמי, לא?
ואתה..
יודע למה אתה מצפה מעצמך?
שבת שלום.
ושבו בנים ובנות לגבולם.
הלה אשר
אשת הסוד של הבכירים
נ.ב
1.
פרקים חדשים בפודקאסט שלי: סודות של בכירים [סש”ב], עכשיו באוויר! לחץ כאן להאזנה.
2.
כדאי שלא תפספס את הניוזלטר הכי חם בסביבה – עם תוכן חדש ומרתק כל שבוע. פה אתה נרשם בחינם:
https://uplus.co.il/lp/newsletter/
אשת הסוד של הבכירים - הופכת מנכ"לים מצליחים למאושרים
