נכנסת לגרעון [חלק 2 מתוך 2]

במאמר הקודם כתבתי לך את החלק הראשון, אם עדיין לא קראת אותו אז קפוץ בלחיצה לכאן.

08b1fba0 4a91 42c0 908a 60cff59ec2e9 1
השבת אבידה: אבדה תשומת לב. סימנים: נחת, שלמות פנימית, חוויה פנימית של נוכחות ברגע ואושר מתמשך. המוצא הישר מתבקש להחזיר 🙂

אז בוא נעשה יישור קו וניזכר על מה דיברנו בחלק א’:

  1. בעולם התקיימה מהפכה דיגיטלית.
  2. למהפכה הזו יש הרבה השלכות. חלקן מעולות ומוסיפות טוב. חלקן לא.
  3. לכל מהפכה יש השלכות לא צפויות.
  4. אחת ההשלכות הלא צפויות של המוניטיזציה [היכולת לייצר כסף מנכס דיגיטלי] – היא המסחר בקשב שלנו.
  5. קשב = תשומת הלב שלנו.
  6. כולנו מבלים חלק ניכר מהיום שלנו באפליקציות חינמיות.
  7. האפליקציות הללו מרוויחות כסף באמצעות תפיסת הקשב שלנו.

פרפקט.

אז הבנו שמטרת העל של החברות הגדולות [מטא, טיקטוק, גוגל..] היא להשאיר אותנו כמה שיותר זמן בתוך הפלטפורמה, כי ככה הן מרוויחות כסף. סגרנו את הפינה הזו, נכון?

אבל איך הן עושות את זה?
הרי כדי להשאיר אותנו בפנים, ולאורך זמן, צריך שיהיה לנו מעניין…

אז איך עושים שיהיה מעניין?
הבנת נכון: מייצרים לנו יותר עניין!

איך?

אתה מכיר את זה שאתה עומד בפקק מלאאא זמן. ואז, אחרי 20 דקות שהזדחלת בעצלתיים רק חצי מטר, אתה קולט שכל הפקק היה בגלל סקרנים שעצרו להביט בתאונה??!

אז בדיוק כזה

החברות הגדולות הללו פועלות באמצעות הדבר הכי טבעי: היצר שלנו.
האדם הוא יצור סקרן מטבעו. ולכן כשיש “תאונה” הרבה מאיתנו יעצרו להביט.

אז מה הן עושות?
הן גורמות לנו לעצור ליד “תאונות”.. כדי שנעצור להביט. כמה תאונות? כמה שיותר.

איך נראית “תאונה” ברשת?
משחררים כמה שיותר טרף ל”מוח הזוחלי” שלנו.

שזה אומר: כמה שיותר סנסציות / דברים שמעצבנים אותנו / מראות ותכנים שלא נוכל להישאר אדישים אליהם.

וכשהאלגוריתם, החכם, מבין מה מעניין אותנו ומהן הדעות שאנחנו אוהבים לקרוא, לשמוע ולראות  – הוא מתביית עלינו ודוחף לנו לפרצוף עוד ועוד מראות ותכנים שלא נוכל להישאר אדישים אליהם.

כך יוצא שכולנו נמצאים במצב של מציאות מדומה.. ולאט לאט זה נדמה לנו שכולם חושבים כמותנו.

ההגדרה המקצועית לכך, למי שרוצה להרחיב, היא: אפקט ה”אקו צ’מבר” [אפקט תיבת התהודה].

5a53fa4f 4d10 4529 ab5c ea0a59b6952a
הייוש פייקבוק

והנה כך הבעיה מחריפה:

א.
אנחנו חושבים שכווווולם חושבים כמונו.
ד”ר גודמן מגדיר את זה כ”שטיפת מוח עצמית” – אוטו פרופוגנדה. במצב כזה התודעה שלי ננעלת בתוך הדעות של עצמי.

ב.
המשמעות של זה היא שאנשים מפסיקים לחוות את הדעות שלהם כ”שלהם”. אלא כ”אמת ומובן מאליו”.

ג.
ומה לדעתך קורה כשאדם חווה את הדיעה שלו כ”אמת ומובן מאליו” – ואז הוא פוגש תוכן שהוא לא ה”אמת” שלו?
ואם האדם הזה גם לא מכיר את כותב התוכן שמנוגד לדעותיו הוא?
ואם ממילא הכל וירטואלי [הרי האדם השני אינו עומד מולו פיזית, הוא הרי לא יוריד לו איזו כאפה מצלצלת.. מה הוא כבר יעשה? יקפוץ עליו דרך המרשתת?!]..

עד כמה יהיה הגיוני לומר שהיד על המקלדת הפכה לקלה..?

ד.
חוקרי מסכים מכל רחבי העולם מראים איך דיללו לנו את האמפתיה, וכיצד רמות הקיטוב והשנאה עלו פלאים!
חשוב להבין שזו תופעה כלל עולמית, ולא משהו שולי שקורה רק בארצנו הקטנטונת.

ה.
תזרקו למדורה גם כלי AI, פייק-ניוז מכל כיוון, עוד ועוד מלחמה על הקשב שלנו – וקיבלתם “חגיגה”. אבל לא במובן הטוב שלה.

+++

זוכר את הבחורצ’יק עם התגובה על הפוסט שלי?
ככה זה נראה כשהיד קלה על ההדק.

הרי אם הוא היה עוקב אחרי התכנים שלי, כמוך, הוא היה חושב פעמיים לפני שהוא כתב את התגובה. ואולי אפילו היה כותב משהו אחר.

והאמת היא… שהוא עוד היה “נחמד”. יש לי ברזומה אינספור תגובות לא נעימות במיוחד.
זה חלק מהדרך. לא כולם יאהבו אותי ואת דעותי.

אבל זו בהחלט הזדמנות מעולה לדבר על הקשב שלך …

3113da64512a441c35046cee10c2beb9d8c5cdb4
אחד השירים האהובים עלי

הקשב שלי??

כן.
הקשב שלך.

גנבו לנו את הקשב.

בעולם המודרני, לקשיבות אין מקום של כבוד. אין לה ערך גבוה.
ומה שאין לו ערך [כמעט בכלל] בעולם המודרני שלנו – מתומחר מאוד נמוך. אם בכלל…

כולנו מצויים בגרעון קשב רציני:

מדברים איתנו ואנחנו שולחים יד לסמארטפון. אנחנו בזום ותוך כדי אנחנו מסתכלים על האפל ווטש שלנו. המיילים מתקיפים אותנו מכל כיוון! ועוד לא הזכרנו את הווצאפ..

וככל שאתה בכיר יותר >> המשימות והנושאים שנשענים על הכתפיים האחראיות והמחויבות שלך >> הם בלתי נתפסים.

אתה נמצא במלחמה אל מול הזמן שלך. וצר לי ידידי, כי אתה לא מנצח במלחמה הזו..

בעולם המודרני אנחנו מייחסים כבוד לסטטוס, לכמות המזומנים בבנק ולפרוטפוליו נכסים. לרווחיות החברה, לכמות העובדים, לניהול סיכונים, לפגישות יעילות, ל-ROI, ל-KPI, לניהול רזה, לתחזיות עסקיות, ל-P&L ולתוכנית חומש.

אבל לקשיבות שלנו?!
הרי קשב לא נחשב בתרבות שלנו למשהו “יקר ערך”.

בעיקר כי אנחנו לא מבינים את ההשלכות העצומות שלו על הבריאות שלנו, על השלמות הנפשית והמנטאלית שלנו, על האושר ועל התוצאות שלנו.

וכשמשהו לא יקר ערך עבור מישהו – אפשר לגנוב אותו בקלות! בגלל שהצד השני לא מתנגד שיקחו את זה ממנו.

כך יוצא שאנחנו חיים בעולם שבו התעשייה הגדולה ביותר, אחראית על דילול וגניבת הקשב שלנו. רגעי הקסם של הבהייה וההתבודדות שלנו עם עצמנו, נשדדו לנו מהחיים. ואין דורש..

ואם אנחנו מוסיפים על המציאות הזו את מי שנמצא בתפקיד בכיר, עם עומס משימות ואחריות בלתי פוסקת > זה שם אותו במקום שבו הסיכוי שלו להרוויח קשיבות בחייו, שואף לאפס.

ממש כך.

תשמע סיפור אמיתי מהשבוע האחרון:
בני, אחד ממתאמני הפרימיום שלי, היה בחופשת בטן-גב-ים בחו”ל. חופשה ספונטנית לגמרי. הוא הרגיש שהוא פשוט חייב את זה. וזהו. הוא סגר כרטיס טיסה, מלון, לקח בגד ים ועלה למטוס.

בשיחה השבועית שלנו הוא אמר לי: “את לא מאמינה הלה, כמה שקט יש לי! סופסוף אף אחד לא רוצה ממני משהו, לא פונה אלי, לא מבקש ממני, לא טוען כנגדי. פשוט שקט! ומרוב ששקט לי אני מתכנן ללכת לישון כבר ב-21:00.. “.

בני פשוט בילה בים, ישב על החוף, התרחק מהסמארטפון, שחה, גלש, נרדם, קרא, כתב. ובעיקר הוסיף קצת “קשב” לעצמו.

+++

קשב הוא חלק מהנושאים שאני עובדת עליהם עם מתאמני הפרימיום שלי. ככה הם מתאמנים על להחזיר את השליטה לחיים שלהם.

עכשיו, בוא נעשה דיל, אתה ואני.

אני אכתוב לך כאן כמה המלצות שלי להחזרת הקשב שלך.
ואתה תבחר להתאמן על אחת מהן השבוע. אתה תתרגל, ותכתוב לי איך זה עבד לך ומה זה איפשר לך. יש?

אז אלו הן חלק מההמלצות שלי למתאמני הפרימיום שלי:

  1. לקחת הפסקה של חצי שעה במהלך היום, עדיפות לצהריים. לסגור את הדלת. לכבות סמארטפון. לעצום עיניים ולהקשיב למדיטציה טובה.
  2. לכבות את הסמארטפון בזמן הארוחות.
  3. להקפיד על לפחות ארוחת ערב משפחתית אחת באמצע השבוע. ללא סמארטפונים כמובן 🙂
  4. לרדת לים/לפארק ולעשות הליכה. בלי הסמארטפון.
  5. לכתוב במשך 20 דקות סשן של “כתיבה חופשית” עם דף ועט, ולהוריד את המחשבות מהדף לעט.
  6. אם אתה נוסע ברכב עם אשתך/הילדים – להעביר את המכשיר לשקט. ולדבר איתם. לא להפוך גם את זמן הנסיעה לזמן עבודה.
  7. לפתוח את החלון במשרד ולהביט בשקיעה. בלי לעשות שום דבר מעבר לזה.
  8. לנתק את סופי השבוע מעבודה.
  9. לקחת לעצמך לפחות שלושה ימי חופשה, ללא מחשב.
  10. ויש עוד הרבה הרבה מעבר…

את השבוע הזה נתחיל בלהחזיר לך את השליטה. מקובל?

יאללה

שיהיה שבוע מבורך 🙂

הלה אשר

אשת הסוד של הבכירים

b60a68bb faef 4173 a348 812dda7c763d 2

אם עוד לא ראית – אז יש לי מדריך במתנה עבורך- מדריך להפחתת סטרס לבכירים ופה אתה מקבל אותו. ויש גם בונוס למי שמוריד את המדריך.

נ.ב

1.

פרקים חדשים בפודקאסט שלי: סודות של בכירים [סש”ב], עכשיו באוויר! לחץ כאן להאזנה.

2.

פתחתי קבוצת ווצאפ, שקטה, למאזיני הפודקאסט. בקבוצה אני מעלה את התהליך מאחורי הקלעים, מעדכנת בפרקים החדשים ובהמשך יהיו פעילויות ייחודיות למאזיני הפודקאסט.

3.

אם אתה בכיר שנמצא בעמדת מפתח, ואתה חושב שהגיע הזמן שלא תישא את האלונקה הזו לבד – יש לי עבורך שיחה סודית במתנה.

4.ויש לי גם מדריך במתנה עבורך- מדריך להפחתת סטרס לבכירים ופה אתה מקבל אותו. ויש גם בונוס למי שמוריד את המדריך.

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך