יש 3 סיכונים שהבכירים שלי ואני מנהלים בשיחות ובפגישות שלנו:
+ סיכוני ידע: איך לוודא שלא פוסלים מידע חשוב – רק כי הוא לא נוח?
+ סיכוני זמן: מתי החלטה מהירה היא רווחית, ומתי היא הימור מסוכן?
+ סיכוני אנשים: למה לא המהלך עצמו קובע את ההצלחה, אלא מי שמוביל אותו?
איזה מהשלושה היה הכי רלוונטי לך השבוע?
+++
אבל שניה לפני..
שלא תגיד “לא ידעתי.. לא שמעתי.. לא פייר שאין לי מקום!”
הסדנאות הקרובות שלי:
1. מקומות אחרונים לסדנת “סוחרים עם הראש” – סדנה מנטאלית לסוחרים בשוק ההון שרוצים להרוויח בצורה עקבית ויציבה. אם אתה סוחר פעיל, כתוב לי בחזרה, נשדך לך את הפרטים המלאים ואולי תספיק לתפוס את המקום האחרון.
2. סדנת “כתיבה לא שיווקית” – לבעלי עסקים ולמנהלים. אני מקבלת המון פידבקים על מיילשישי, ואינספור בקשות כבר שנים: “מתי תלמדי אותי לכתוב כמוך??”. אז החלטתי ללמד אותך איך לכתוב. כמוך. פרטים מלאים בקרוב.
3. סדנאות נוספות לקהל הרחב – בקרוב.
4. ואפילו שלחתי בקבוצת הווצאפ הסודית שלנו הצצה לאיך נראה אולפן ההקלטות החדש של הפודקאסט סש”ב: סודות של בכירים – משלימים את הפרקים מכאן.
איך מתעדכנים ולא מפספסים?
בקבוצת הווצאפ השקטה של הבכירים – יודעים הכל לפני כולם.
ומה עוד אנחנו יכולים לעשות ביחד?
+ פגישות אישיות: כשצריך לפרוק, לשקול החלטות מורכבות או למצוא זווית חדשה.
+ תהליכי ליווי מתמשכים: למי שמחפש מישהי שתרוץ איתו לאורך הדרך.
+ סדנאות והרצאות: לקבוצות של הנהלה או צוותים וצוותים בכירים, עם תכנים שמותאמים במיוחד לעולם המורכב שבו אתם פועלים.
אם משהו כאן נוגע בך – תמיד אפשר לכתוב לי למייל, לשלוח לי ווצאפ לכאן בקליק אחד או פשוט לקבוע איתי שיחה בלינק הזה.
ועכשיו,
אחרי שכולנו מבינים איפה אנחנו נמצאים, בוא נחזור למאמר שלנו:
שורה 3 מושב 7
אחרי כל כך הרבה סרטים – הגעתי למסקנה שזה המיקום המושלם! לא מספיק קרוב, מספיק נוח לראש. רואים מעולה. תבדוק אותי.
“עד שיצא עשן לבן” או בלטינית: Conclave [האסיפה] – הגיח לאוויר רק לפני 3 חודשים. והכניס בינתיים מעל 30 מיליון דולר 🙂
האמת? בצדק.
מסתבר שלא רק אני התלהבתי – הסרט זכה ב-4 פרסי אוסקר!
מדובר במותחן [פסיכולוגי] שחושף אותנו לטקס בחירת האפיפיור החדש בוותיקן [אולי זה המקום להגיד – שמי שסולד מנצרות, זה פחות בשבילו].
את האספה מנהל הקרדינל-דיקן תומאס לורנס. ובדרך לבחירת האפיפיור החדש יש תככים, מזימות, וגם… פיגועים [כמו שירושלים היא אחת הערים הנפיצות בעולם, כך גם רומא, ובפרט הוותיקן].
על הדרך הם מנסים להעביר מסרים על המאבק העיקש בין קידמה לשמרנות.. ועוד. כשמאחורי הקלעים מתרחשת דרמה במיטבה.
מי שקורא אותי כאן במאמר – כבר לא ילד. אתה יודע בעצמך שפוליטיקה, תככים ומזימות – קיימים בכל מקום, ובכל ארגון:
בצבא, בכנסת, בסוגיות חטופים, בפרקליטות, בבית המשפט, בבחירת הרבנות הראשית, וגם.. בוותיקן.
עד שיצא עשן לבן
בכל אספת הצבעה על האפיפיור החדש – נאגרים כל פתקי ההצבעה ומועלים באש. לשריפת הפתקים מצרפים צבע שמסמן את תוצאות ההצבעה. ועשן מיתמר עולה לאוויר.
כשהעשן צבוע בצבע שחור = המשמעות היא שעדיין אין הסכמה.
רק כשיוצא עשן לבן = הציבור והעיתונאים שמחכים לסימן, מבינים שנבחר אפיפיור חדש ברוב קולות.
מכאן שמו של הסרט: עד שיצא עשן לבן.
+++
לא יכולתי שלא לחשוב על כמה מהבכירים שלי, שנמצאים בשנה האחרונה בצומת דרכים משמעותית. ועסוקים בשאלה: מי יחליף אותי?
הם כבר הגיעו ל-60. אחרי שהם סימנו לעצמם שבגיל 50 הם יוצאים לפנסיה. רק שמאז גיל 50 עברה שנה, ועוד שנה.. ועוד.
דור ההמשך או לא מתאים להמשיך, או לא רוצה להמשיך. או אפילו – צעיר מלהמשיך בשלב זה.
והם? כבר יוצא להם עשן שחור מהאוזניים.
מי שלא היה בתפקיד הרגיש הזה, של בעלים ומנכ”ל של חברה, כשיש לך עשרות משפחות שאתה מאכיל כבר עשרות שנים – לא מבין את גודל האחריות והאהבה הבלתי נתפסת הזו.
אם הם ימכרו את החברה – במכפיל רווח כזה או אחר. הם אולי “ירוויחו” כסף. אבל הדבר שהכי מטריד אותם – זה לא רק שכל מעשי ידיהם ירד לים. אלא שאולי הרוכשים החדשים לא ידאגו לעובדים שלהם.
“מה יהיה עם העובדים שלי?” – זו אחת השאלות החשובות ביותר שאני נשאלת.
הם אומרים לי: “אז יש לי כסף מפה ועד להודעה חדשה. ואני יכול להרוויח טוב ממכירת החברה. אבל מי ידאג לאנשים שלי?”
אתה קולט את זה?
מבחינתם לעשרות המשפחות שהם מפרנסים כבר עשרות שנים – יש את החשיבות העליונה, בכל קונסטלציה עתידית.
לצערי – יש איזו נטייה, לפעמים, לחשוב על האנשים הללו שהם מורמים מעם. אולי לקנא בהם שיש להם “הכל”. ולפעמים [גם בתשקורת] אוהבים לשנוא אותם על ההצלחה שלהם.
אבל לא הרבה יודעים, אם בכלל, באילו נשמות טובות מדובר. צדיקים אמיתיים. מנהיגים שעומדים באומץ על מול מתקפות מיסים, טילים, הפסדים, מגיפות ועוד. לעתים, הם מובילים את העסקים שלהם בפריפריה – ודואגים לתנאים הטובים ביותר לאנשים שלהם.
הם לא ממהרים לפטר את האנשים שלהם – כי הם יודעים שלא יהיה לאנשים שלהם פשוט למצוא עבודה במקום אחר. והם סופגים. סופגים המון.
כשהם נושקים לגיל שבו הם חלמו לצאת לפנסיה, הם מבינים שזה לא כל כך פשוט.
ואז..
אז מתחיל המרוץ לקונקלווה.
והם, עם האחריות העצומה הזו, כמו נושאת מטוסים ענקית – ממש לא מתכוונים להגיד “אחרי המבול – אני יוצא לשיט מסביב לעולם”. הם לא מוכנים לוותר על האנשים שלהם.
עכשיו אתה מבין למה אני מאוהבת בהם קשות, באנשים שלי?
כי כשאתה מנהיג בסדר גודל כזה – אתה רואה את הדברים אחרת מ-99% מהאנשים שסביבך. וטוב לב זה אחד הערכים המובילים של האנשים האלה.
“את יותר ג’ינג’ית ממני”
הוא אמר עלי, כשישבנו ביום רביעי בקפה החביב עלי.
נפגשנו לראשונה.
הוא – בעלים של חברה מצליחה כבר 30 שנים – סיפר לי על מו”מ שמתנהל בחודשים האחרונים מול מי שעתיד לקחת על עצמו את תפקיד ה-CEO של החברה.
מסביב לעסקה מרחרחים גם עורכי דין, לכל אחד מהצדדים, ואיזה יועץ עסקי שנמצא שם בתמונה. וכולם לוחצים עליו, על הבעלים, להגיד “I DO”.
אבל – כשהוא סיפר לי שניים-שלושה מקרים, הרמתי גבה. בגלל שיש ניואנסים וקודים ברמות הגבוהות האלה – שרק הבכירים שלי, ואני, מבינים.
זר לא יבין זאת.
אפילו היועץ העסקי שלו לא מבין את זה.
אז אמרתי לו: “תשמע יקירי. זה לא האבוקדו הכי בשל בחבילה. את המפתחות למינכול החברה הוא לא יכול לקבל. לא בשלב זה”.
ואז, המשכתי עם האנלוגיה:
“אתה יודע”, אמרתי לבכיר: “כולם אוהבים אבוקדו, לא ככה? זה טעים, זה שומן בריא מאוד. וזה הולך נהדר עם כמעט כל דבר אפשרי. אבל לפעמים צריך להבשיל את האבוקדו. יש כאלה שעוטפים בנייר עיתון. יש כאלה ששמים ליד בננות.. ולפעמים צריך לחכות מעל שבוע כדי שהאבוקדו יהיה בשל. אבל אם ננסה להוסיף את האבוקדו שלנו לארוחה – לפני שהוא בשל, זה לא יהיה טעים. לא ככה? אז את האבוקדו צריך להבשיל..”
“מה את מציעה?” – הוא שאל – “לפוצץ את העסקה?”
“למה לפוצץ?” שאלתי.. “להבשיל”.
“בוא נמזער סיכונים: נבנה תחנות בדרך. מדדים לכל רבעון. ניתן לו תפקיד של VP או משנה. או אפילו CEO על חברה אחת מתוך ה-3. אבל את השליטה המרכזית ואת המפתחות נשאיר בידיים שלך. בינתיים נוכל לבדוק את הניואנסים לאורך הדרך..”.
“ואם הוא לא יסכים? ואם על זה העסקה תתפוצץ?”
“אז יצא עשן שחור ואנחנו נדע שהוא לא יכול להיות המחליף שלך, יקירי. בגלל שאם אין לו כבוד לתהליך, ואין לו כבוד אליך כבעלים. והוא גם לא מבין את מקומו ואת תפוח האדמה הלוהט שנפל לו לידיים – הוא גם לא אבוקדו שיבשיל..”.
“את צודקת” (חייכתי) “אבל הם אומרים לי שאני לא משחרר..”
פה כבר ממש התעצבנתי.
“תגיד לי” שאלתי: “למה כשאתה הולך לקפוץ באנג’י – אתה לא משחרר את החבל? הרי כולם יודעים שלקפוץ באנג’י בלי חבל, בלי מדריך טוב, בלי חבלים איכותיים – זה אסון. אז איך זה קשור ל- לשחרר? אתה בעלים של חברה. אם יש משהו שאסור לך לעשות זה ‘לשחרר’. כי מי שמשחרר הוא מהמר. ואנחנו לא מהמרים על מפעל החיים שלנו”.
המשכנו לדבר על המהלך.
הצעתי לו רעיון גאוני-ממזרי שיאותת לאבוקדו שהוא לא מספיק בשל, עוד לפני פגישת החתימה. ואמרתי שזה ישאיר לנו כמה שעות לבחון את ההתנהלות של האבוקדו עד לפגישה.
ואז הוא אמר לי: “הלה, את יותר ג’ינג’ית ממני”.
אמת.
תגיד לי אתה,
האם אשת הסוד של הבכירים לא חייבת להיות גם ג’ינג’ית לפעמים?
אי אפשר לאכול מהלכים אסטרטגיים לארוחת בוקר אם אני רק חמודה ומתוקה. לא ככה?
רוצה לראות איך זה מרגיש שיש לך אשת סוד לצדך?
בשורות טובות שיהיו לנו!
ושבו בנים ובנות לגבולם.
הלה אשר
אשת הסוד של הבכירים
נ.ב
1. אם אתה בכיר בעמדת מפתח / מנכ”ל / בעל חברה – אז פה מחכה לך שיחה במתנה, דרכה תוכל להכיר אותי ולהבין אם מתאים לנו להתקדם ביחד – אתה קובע איתי שיחה במתנה, ישירות דרך היומן שלי.
אבל שניה לפני שאתה קובע, כאן יש לך קובץ מפורט עם כל מה שאתה צריך לדעת ואולי מעניין אותך לגבי השיחה שלנו: זה הקובץ שכתבתי לך. ואם יש לך שאלה שלא התייחסתי אליה – תכתוב לי בחזרה. אני מחכה לך
2. הפודקאסט שהתגובות המרגשות עליו לא מפסיקות להגיע: “סודות של בכירים”
3. לא פשוט להיות “אשת הסוד של הבכירים”. בגלל שרוב הבכירים שאני מלווה, לא מתראיינים בפנים חשופות. וגם לא מגלים מהו הנשק הסודי שלהם 🙂
יש כמה שלאורך השנים הסכימו להצטלם בפנים גלויות…
פה תוכל לראות ולשמוע מה הם אומרים: זה מה שאומרים עלי הבכירים שלי
4. קבוצת הווצאפ הסודית של הבכירים: כל הדברים החשובים, הודעות שלא תרצה לפספס, הפתעות, טיפים ומפגשים סודיים שקורים פה בקבוצת הווצאפ השקטה. כשתבקש להצטרף לקבוצה, חברי הצוות שלי יכתבו לך בפרטי כדי לדעת מה שמך המלא והמייל שאיתו אתה מופיע אצלנו. בגלל שאנחנו מאשרים אחד-אחד.
אשת הסוד של הבכירים - הופכת מנכ"לים מצליחים למאושרים
