מהו שריר התגובה החריף שלך?​​

קודם על הקדמה:
אתה רשאי לצחוק עלי, אפילו בקול, בגלל מה שאספר לך היום.

אבל אחרי שתצחק עלי – תראה גם מעבר לסיפור 😂 [מבטיחה לך שזה סיפור אמיתי]. לא הייתי מעלה את עצמי על הגריל אם הייתי חושבת שזה לא חשוב לך.

אני מיד מספרת לך.

+++

אבל שניה לפני..

קפצתי לגיחה לארץ הקודש בזכות 2 סדנאות אהובות שלי שאני מעבירה השבוע!

  1. סדנת “סוחרים עם הראש” – או בכינוי החיבה שלה “סוחרימים”. יום עיון מנטאלי לסוחרים פעילים בשוק ההון. הרבה מוח. הרבה תובנות. וגם הרבה אוכל 🙂 בחדר ישיבות מפואר באחד מבתי המלון האהובים עלי בתל אביב.

    הסדנה מתקיימת ביום שלישי 1.4, פרונטלי לחלוטין, 18 סוחרים חריפים סביב שולחן אחד. המאסטרו של שוק ההון ואני מרביצים בכל תורה מ-9:30-17:00. ונותר מקום אחרון. אחרון חביב! %FIRSTNAME% אם זה זה שלך, כתוב לי עכשיו בחזרה.
  2. מקומות אחרונים(!) בסדנת ReCharge החדשה שלי! מעל שנה לא קיימתי את הסדנה הזו, ואני ממששששש מתרגשת לקראת הא.נשים המופלאים שנרשמו לסדנה.

    הסדנה בנויה מ-4 מפגשי אונליין בלייב + עבודה מולי בין המפגשים, עם ומשימות ממוקדות שיעזרו לך ליישם ולהטמיע את הכלים. זה רלוונטי לכל מי שחשוב לו להיטען מחדש, לשמור על חדות וביצועים גבוהים ולהתאמן ברמה הגבוהה ביותר.

יש בסדנה א.נשים מתוקים ונפלאים שהחליטו לעצור את השוטף, להיטען מחדש וללמוד איך לשמור על חדות, אנרגיה גבוהה וביצועים מעולים –> מבלי להישחק בדרך.

אנחנו נפגשים בימי שני, בין 18:00-20:00, ל-4 מפגשים קבוצתיים בזום:
31.3 | 7.4 | (חופשת פסח) | 21.4 | 28.4

אם אתה מאלה שמקבלים החלטות מהר כמוני וסומך גם על התכנים שלי וגם על ההחלטות שלך – אז אתה לוחץ כאן כדי להירשם ישירות ולשמור את מקומך בסדנה.

ואם אתה מאלה שצריכים איזו שיחונת לפני שהם קופצים פנימה – אז כאן אתה קובע איתי שיחה קצרה וכייפית, כדי שנבדוק אם זה מתאים לך עכשיו.

חוצמזה
תמיד אפשר לכתוב לי למייל, או לשלוח לי ווצאפ לכאן בקליק אחד.

ועכשיו,
אחרי שיישרנו קו, אני מספרת לך סיפור שאחריו תוכל להסתלבט עלי כמה שתרצה 🙂

הרצפה עקומה

לפני כמעט 4 שבועות, כשהגעתי לבית ההשראה של יוב [באחד המיילים הקרובים אספר לך עליו]. הדבר הראשון שעשיתי [כמו בכל חו”ל] זה קניות. סופר.

בית הוא בית כשיש על השולחן קערת פירות הדר וקערת אבוקדו.

אז בקניה הראשונה קניתי כל מה שמטבח צריך להתאבזר בו כדי להתחיל להתביית. ובין היתר מלח של הביוקר כזה, גדול עם מטחנה.

בארוחת הערב כשרציתי להוסיף את המלח לתבשיל – המטחנה לא עבדה. לא משנה לאיזה כיוון סובבתי את המטחנה. לא עבד לי.

“איזה מוזר” כתבתי ליוב האהוב “גם המגב לא עבד לי היום”.
“הרצפה עקומה” הוא ענה 🙂

אבל זה באמת לא עבד. דפקתי על המלחייה, ניסיתי לנער, לסובב ימינה, לסובב שמאלה. נאדה. המלח לא עבד לי.

היש יפה יותר מזר ירקות צבעוני
היש יפה יותר מזר ירקות צבעוני?

הפתרון המהיר

למחרת קניתי מלחייה אחרת לעת מצוא.

בהזדמנות הראשונה, חזרתי לסופר הענק שממנו רכשתי את הקניה הגדולה, כדי להחזיר/להחליף כמה מוצרים. הבאתי איתי גם את המלחייה. מה יש לי להפסיד?

קיבלתי זיכוי על הדברים שהחלפתי. אבל רק על המלחייה של הביוקר – לא קיבלתי.

לא כי הם לא היו חמודים. פשוט – מסתבר שלא רכשתי את זה במקום הספציפי הזה…

ובכל זאת, עלם החמודות בקופה הראשית, אמר לי: “חכי רגע, אבדוק מה הבעיה”. [וזה לא מוצר שלו, כן?]

עמד לצדי אחראי המשמרת, הנאה
משך ימינה
משך שמאלה
ניער
וזה לא עבד.

“Like I told you, there’s a problem with this. It doesn’t work” – אמרתי לו.

ואז
הוא פתח את מכסה המטחנה
שלף את מכסה הקרטון הדקיק שהפריד את המלח מהמטחנה [יש לזה שם בעברית? אם כן, שמישהו יגלה לי].

אני הסמקתי כל כך שראו את האודם מבעד ללחיי המוקה שלי. והוקוס פוקוס – המלחייה עבדה.

איזה פאדיחות יאללה!

לא הפסקנו לצחוק 😂

“And I’m not even blond” אמרתי לו מובכת עד עמקי נשמתי.

כולה לשלוף את מכסה הקרטון. הכי מובן מאליו, לא? איך לא חשבתי על זה לבד?!!

אני הרבנית של עצמי
“אני הרבנית של עצמי”

מה אנחנו מפספים

האינסטינקט הראשוני שלי היה פשוט לקנות חדש. לעקוף. להסתדר.

למה? כי ככה אני רגילה. כי כשאני לבד, במקום חדש, עם אחריות על כל פרט, אני מרגישה שאין לי את הפריבילגיה לעצור ולהתבלבל.

זה הדפוס שלי, והוא עובד לי מצוין: לא מתעכבת, לא תקועה, לא צריכה אף אחד. אני מסתדרת. לא מחכה שיצילו אותי.

שבועיים לתוך ה-7.10 גם נוסף לי המשפט הקבוע “אני סיימתי עם עידן ‘עשה לך רב’. מה-7.10 אני הרבנית של עצמי וסומכת רק על עצמי”.

וזה גם מה שהופך אותו לדפוס כל כך מתעתע… הדפוס שלי חכם. הוא יעיל. והוא אפילו נראה מרשים מהצד.

אבל בדיוק שם, כשאני מפצה כל כך מהר על מה שלא עובד, אני לא שמה לב למה אני מפספסת…

+++

כי מה שבעצם עשיתי זה להחליף לפני שנתתי צ’אנסה. לפעול לפני שהתבוננתי. להחליף מלחייה שלמה, רק כי לא ראיתי שיש בפנים מחסום קטן שאפשר היה להסיר בקלות.

וזה, בול זה, מה שעושים גם הבכירים שאני פוגשת כבר מעל עשור. יש להם שרירי תגובה חריפים וחדים במיוחד. לפעמים הם מחליפים אנשים, משנים אסטרטגיה, מקימים יחידות חדשות, מחליפים ספקים, מחזירים את השלט לידיים.. רק כדי לא להרגיש את הרגע הקטן ההוא שבו משהו לא עובד, ואין להם מושג למה.

הם לא עוצרים לבדוק אם יש שם “מכסה קרטון” שמסתיר את הפתרון. בגלל שלעצור נחשב למותרות, לשאול מרגיש כמו אובדן סמכות, ולהישען על מישהו אחר >> זה סיכון!

אז הם ממשיכים לרוץ.. ומתפלאים למה התחושה היא של עוד מאמץ, עוד שליטה, אבל פחות תנועה אמיתית.
וגם.. שחיקה. אוי כמה שהיא כואבת. השחיקה כואבת להם בשרירים וברגשות שהם לא ידעו אפילו שהם קיימים.

דפוס פיצוי מנצח

דפוס פיצוי מנצח הוא תגובה לא מודעת שבה אנחנו מחפים על חוסר פנימי – באמצעות יכולת חזקה אחרת, שבדרך כלל מביאה לנו הצלחה והערכה. זה לא דפוס של חולשה או קורבנות. אלא של עוצמה שחוסמת גישה למקומות העדינים יותר, ולכן כמעט בלתי ניתן לזיהוי.

דפוס פיצוי מנצח הוא אחד הדפוסים המתוחכמים והקשים לזיהוי, דווקא כי הוא עטוף בהצלחה.

בניגוד לדפוסי הישרדות שמתבטאים בקריסה, חוסר אונים או דרמה חיצונית. הפיצוי המנצח מבוסס על עוצמה אמיתית: היכולת לנתח, להוביל, להפעיל סמכות, להשיג תוצאות מרשימות גם כשיש רעש, כאוס או כאב.

האדם שמפעיל את הדפוס הזה לא מרגיש שהוא מפצה. הוא מרגיש שהוא מתפקד. ובעיני הסביבה, הוא פשוט מצטיין.

אבל מאחורי התפקוד המרשים הזה, יש לעיתים חוסר פנימי שלא מקבל מקום. זה יכול להיות קושי לבקש עזרה, קושי להיחשף, פחד מלהיות תלוי, תחושת חוסר שייכות או ערך שמתקיימת מתחת לפני השטח.

במקום לפגוש את המקומות הללו, האדם מגייס את מה שעובד לו: שכל חריף, יכולת ביצוע, ביטחון חיצוני, כריזמה. זה לא זיוף. זו תגובת יתר של כוח אחר, שעולה על הבמה כדי שאף אחד, כולל הוא עצמו, לא ירגיש את מה שמבקש התבוננות.

המנגנון הזה לא זועק. הוא לא נשבר. הוא מבריק. הוא יעיל. הוא ממשיך לייצר הצלחות. וזה מה שהופך אותו לכל כך מבלבל: קשה מאוד לעצור משהו שמצליח. קשה מאוד לזהות שהמחיר כבר נגבה. בפרט אם הוא נגבה בשקט.

קצת פחות סבלנות בבית. קצת פחות חיבור לרגש. קצת יותר עייפות רגשית שאין לה הסבר. קצת להמשיך מערכות יחסים ‘כי צריך’, רצון לגעת במשהו אחר, אבל לא ברור בדיוק מה חסר.

ובגלל שהוא כל כך “מנצח” –> הדפוס הזה לא מתוקן מתוך קריסה, אלא מתוך בחירה. מתוך הסכמה לפגוש שקט שלא מחייב הפקה. מתוך רצון לנוע גם בלי להפעיל כל פעם את כל המערכת. מתוך חוכמה של מי שכבר לא צריך להוכיח, אלא רוצה לפגוש.

על זה בדיוק הסברתי הבוקר בלייבשישי.

ואם אתה רוצה לקבל את ההקלטה של הלייב במוצאי שבת – פשוט תלחץ כאן, קליק אחד והמערכת תשלח לך אוטומטית עם כל מי שנרשם ללייב.

הסדנה הקרובה שלי, ReCharge, לא נועדה לתקן אותך.

היא לא באה “לייעל תהליכים” ולא “לשדרג ביצועים”. היא גם לא נבנתה כדי לספק לך פתרונות זריזים ללחץ, או להוריד לך את מפלס השחיקה. אני גם לא הולכת להגיד לך משפטים שחוקים וסיסמאות כמו “תעבוד פחות”. וואלה, אי אפשר לעבוד פחות בתפקידים בכירים 🙂

הסדנה החדשה שלי הומצאה בדיוק בשביל מי שכבר יודע לשרוד. שמכיר את המערכת, את הלחצים, את הדינמיקה. ודווקא בגלל זה, מרגיש שהוא מתחיל להתרחק מעצמו.

אנחנו רגילים לשמר. רגילים להחזיק. רגילים להעמיד פנים שהכול מתפקד, גם כשהלב נסוג צעד אחר צעד.

ReCharge היא בדיוק ההפך. היא לא משמרת אותך, היא מאפשרת לך לזכור. אותך.

לזכור מה מביא אותך לחיים, מה מרגש אותך, מתי בפעם האחרונה עשית משהו שלא היה חלק מהשימור.. לא תצא משם עם רשימת משימות וסיסמאות, אלא עם מרחב בתוכך שלא עבר עיבוד. שלא נלחץ לתוך צנצנת. שלא צריך תאריך תפוגה.

אם משהו זז בך כשקראת את זה, זו כנראה הדרך שלך לדעת 🙂 כי יש דברים שאנחנו פשוט יודעים.

נותרו מקומות אחרונים! ואם זה שלך, אתה כבר מרגיש את זה.

מה השלב הבא?


📌 להצטרף עכשיו ולשריין מקום בסדנה:
(לינק להרשמה לסדנה)

📌 רוצה שנקיים שיחה קצרה ונוודא שזה מתאים לך? בוא נדבר:
(לינק לקביעת שיחה)

שורות טובות שיהיו לנו!

ושבו בנים ובנות לגבולם.

הלה אשר
אשת הסוד של הבכירים

b60a68bb faef 4173 a348 812dda7c763d

נ.ב

1. אם אתה בכיר בעמדת מפתח / מנכ”ל / בעל חברה – אז פה מחכה לך שיחה במתנה, דרכה תוכל להכיר אותי ולהבין אם מתאים לנו להתקדם ביחד – אתה קובע איתי שיחה במתנה, ישירות דרך היומן שלי.

אבל שניה לפני שאתה קובע, כאן יש לך קובץ מפורט עם כל מה שאתה צריך לדעת ואולי מעניין אותך לגבי השיחה שלנו: זה הקובץ שכתבתי לך. ואם יש לך שאלה שלא התייחסתי אליה – תכתוב לי בחזרה. אני מחכה לך

2. הפודקאסט שהתגובות המרגשות עליו לא מפסיקות להגיע: “סודות של בכירים”

3. לא פשוט להיות “אשת הסוד של הבכירים”. בגלל שרוב הבכירים שאני מלווה, לא מתראיינים בפנים חשופות. וגם לא מגלים מהו הנשק הסודי שלהם 🙂
יש כמה שלאורך השנים הסכימו להצטלם בפנים גלויות…
פה תוכל לראות ולשמוע מה הם אומרים: זה מה שאומרים עלי הבכירים שלי

4. קבוצת הווצאפ הסודית של הבכירים: כל הדברים החשובים, הודעות שלא תרצה לפספס, הפתעות, טיפים ומפגשים סודיים שקורים פה בקבוצת הווצאפ השקטהכשתבקש להצטרף לקבוצה, חברי הצוות שלי יכתבו לך בפרטי כדי לדעת מה שמך המלא והמייל שאיתו אתה מופיע אצלנו. בגלל שאנחנו מאשרים אחד-אחד.

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך